אתה
אני
הופכים ליישות אחת.
מעולפים
שומעים את ציוץ הציפורים -
בבוקר של יחד.
בוהים בזריחה
ימים על גבי ימים.
שואבת לתוכי
את המעט שנותר.
יבבה---
את האושר זוכרת במעמעם
שומעת את ציוץ הציפורים-
בבוקר לבד.
בוהה בשקיעה
שנים על גבי שנים.
וואו..וואו.
זה נורא,נורא , (אבל לא מבחינה נוראית)..ואולי גם.
את כותבת מאוד מאוד ...אין לי תיאורים .. (די מטומטם מצדי להגיב אז...אני מודעת לזה).
את כותבת מאוד יפה.(מרוצים? הוצאתי תיאור)..
[ליצירה]
עד החתונה זה יעבור?? (#@%@%)
וואו..וואו.
זה נורא,נורא , (אבל לא מבחינה נוראית)..ואולי גם.
את כותבת מאוד מאוד ...אין לי תיאורים .. (די מטומטם מצדי להגיב אז...אני מודעת לזה).
את כותבת מאוד יפה.(מרוצים? הוצאתי תיאור)..
[ליצירה]
גדול!
וואו.....
מאיפה לעזעזל הוצאת את זה?
מדהים!!!!!!!!!!
התרגשתי,
הבתלבלתי,
התלהבתי,
הזדהתי....
זה כל כך נוגע,
לא יודעת , אני עדין מחפשת את המילים לתאר את הרגשות שעלו בי תוך כדי קריאת השיר.
אמיתי כל כך.
בקיצור : חבל"ז
[ליצירה]
מעניין
מאוד מעניין, אני חושבת שהכתיבה שלך נורא יפה, משולבת בסגנון מודרני ולירי.
אני מודה שמשפטי האנגלית הפריעו לי קצת... לכן קראתי שנית ללא האנגלית.
בגדול-אהבתי!
אושרת.
[ליצירה]
עובר....בחיים הכל עובר בסוף עד שלפעמים יש דברים לא שוכחים,
נכון הכל בידנו,אנחנו שולטים זה קשה...
אבל שורה תחתונה-הכל עובר בחיים.
על-פי השיר עברת(קראתי את השיר עכשיו,אני מקווה שתקופה טובה יותר עוברת עלייך) מכשולים לא קטנים שהותירו אותך כנועה לכאב על אף רצונך לקום,
לא סתם המציאו את המשפט "הזמן מרפא את הפצעים" אני חושבת שהוא נכון ואם תביטי אחורה תוודעי שאכן זה כך....
בכל אופן הייתה בי הזדהות.
תגובות