כחרמש אחר קציר נתליתי על מסמר במחסן הכלים, ממתינה לגשם הדמעות שילחלח אדמה מבוקעת, לרוח הטובה שתבזוק זרעוני פיוס, לעדר שיגלוש מן ההרים להטיל גללי דשן, לשמש שתתיך ותצרוף את הסיגים. בקיץ אחליק מהמסמר אל השדה, ואקצור שוב רוח.