אני חוזרת ליצור מהבסיס
האותיות כואבות לי בראש, רגשות שצריך לקלף ישר מהאור.
כדי לאבחן נכון.
מחלה שאין לה שם. 
כמו עיוורת אני מנסה לרחרח את רישומי הגוף ונזכרת בך אומר:
יש לך אשכרה, תמיד ריח של מקלחת.
בניגוד למחטי אורן,
בניגון ללימון סחוט,
בניגוד לוניל אישי מתקתק. 
בניגוד לעראק
פואטי
הסצנות איתך
מעלות בי רצף אנרגטי שחייב להתפוצץ לי בפה כתוב אחרת.
לו רק יכולתי לרשום מספר
נקודות
תוך כדי
שאני מודדת בגדים
כמה שזה נכון
להשתמש בזוגיות חדשה
כשפן נסיונות להשראה
פאסיבאגרסיבית
כי 
אני בדרך כלל לא תחרותית 
היית רוצה
שאהיה שקולה כמו מסור.
כי ביננו, אני מתה על עסקים מפוקפקים, הצד החריף שבי ימציא צי שלם של אוניות ופיראט ללא עין 
רק בכדי לבדוק שיש לו
צירוף
מילים
מוכן בשלוף מהבטן.

 

*מה קורא אותך/אותך מה קורה/איתך מה קורה לך

זה לא רק אתה מתופף,
אתה מפיק גילגולי אושר מהתפזרות לכל עבר כמו מצנף 
אתה והמנוע שלך לתקן מקצב, בסדרי עולם שכונתיים
אמרתי לך זה לא זה, אני בכלל לא תחרותית רק ש
שזה תוקף אותי במצב חובה
עלייך 
לייצר פיל
ממטבע הדימיון
ואז אני הופכת להיות, לא תחרותית,
רק טיפה
מסוכנת