משכינה ה' את אברם
כאב המון גויים ושינה שמו ל"אברהם".
נעלבה מאד שרה.
ששמה שלה לא שונה גם היא
להיותה לכתחילה כאימותיהם של כל הגויים
ולא עוד אלא ששמה שלה שונה
אך ב"קריאת"אברהם
והיא כאמור אף לא נקראה :
"אימותיהם של הגויים"
וכל שנאמר לעתיד:
"והייתה לגויים מלכי עמים ממנה יצאו"
ולא עוד ,אלא משזכה אברהם לתוספת :
"הא" לשמו
משמה שלה נגרעה האות "הא"
מהאות "י"
[משרי לשרה].
אלא משמתה שרה
רמזה התורה כי חייה בנצח עוד נכונים לה לעתיד
להיותה גם היא לבסוף כ"אם כל הגויים".
והוא אברהם עת הספידה
גילה לה על קברה לאמור:
כי ה' גילה אוזנו כבר אז
כי במילים:
"והייתה לגויים"
כלולה גם לעתיד המילה "אמא"
וכי אותה האות "הא" ,
שניטלה ממנה משרה
מונחת היא לפי שעה
ליד כסא הכבוד.
נכונה לימים שיבואו
עת ישוב ויסגר המעגל .
עת ישובו כולם בני אברהם
להיות אחים זה לזה
והיא האות "הא" יורדת לעולם
לחבר בין שרה לבניו של עשו
להיותו שלעשו :
"מאיש שדה"
ל"איש שדי"
כאיש הנכלל אף הוא
לבסוף במלכות שדי

משה אהרון