באיזו רחבת בניינים נטושה היאנענתה לי

קולות ילדים מרוחקים הבטיחולנו שאין זאת שממה

ניסיתי לקפוץ על טרמפולינהשבורה בשבילה

היא רק חייכה והידקה את כובעהלמצחה

"אני בקומההשביעית" הפתיעה כשהמשיכה בהיענותה ונתנה לי את ידה

חתיכות המתכת החלודות מפוזרותוערימות הזבל בכול פינה

אבל מרחוק, אולי מתוך הזיה,קולות ילדים משחקים באיזו גינה

מסדרונות צרים מתפתליםוצבעוניים, סולמות תלויים באוויר, מדרגות ענק שיש לדחוף למקומן

הבניין הזה מוזר, הדלתותנעדרות מפתחי הדירות מגלות חלל נטוש המעוצב בצורה גיאומטרית מלאת זוויות מוזרה

"אני בקומההשביעית" היא אומרת "אל תדאג" ומושכת ממני את ידה

מטפסת במהירות כמו כבר רגילה,הולכת מסתננת ונעלמת בחרכים הצרים והחשוכים של העלייה

"אחכה לך שם" קולהנשמע במעומם

מנסה לשמור על קצב, להשיגאותה, בלעדיה הכול כאן שממה

קולות הילדים נדמו ברגע וכבראין שום זכר לה

עכשיו אני לבד סבוך ומבולבלבתוך הבניין המוזר, לא יודע איך להתקדם

דרך איזה פתח עלי לחדור לאיזהסולם להתמסר

איך יוצאים מכאן?! איפה היא?!האם יש כאן בכלל קומה שביעית בבניין?