רוצה את הלבד. להרגיש את זיפי הזמן גדלים כלפי פנימה בקצב שלי, מבלי שאיש יפקח על הצמיחה.להתכנס עם עצמי כארי בסוגרו, כשהלביאה משחרת לטרף בחוץ.הבדידות היא כמתנה אוכלת. ככל שהינך יותר ויותר לבד, כך אתה משקיע עוד ועוד בחברים מאכזבים. ואין מוצא מן הבדידות זולת החידלון.

(25.5.2011)