כשהארץ מתחברת לברית
 
עד עכשיו, הברית במדבר היתה פורמאלית בין הקב"ה לעם ישראל, באמצעות תורת ישראל.
עתה, כשנכנסים לארץ, צריך להשלימה [את הברית] בצירוף הארץ - ארץ ישראל, לקשור את החוט המשולש , אשר לעולם לא ינתק.
לכן, החיבור נעשה, דווקא באמצעות נתינת הברכה והקללה [תוצאת המצוות, או הפרתן] דווקא על שני הררים, כאילו להצמיד את מצוותיה של התורה לקרקע.
ולא סתם לקרקע, אלא לפסגות.
שאם חלילה בני ישראל שוגים כאן בארץ, הקללה מעפילה, חלילה לפסגות. ואם בע"ה עושים מצוותיה של התורה כהלכה, הברכה עולה כאן לפסגות ולא סתם פסגות אלא פסגות ירוקות ומבטיחות.
בהמשך, בכדי להמחיש עוד יותר את חיבורה של ארץ ישראל לברית כאמור, תבוא גם המצווה, לכתוב דברי התורה גם על "אבניה" של הארץ....