האם יכול להיות שמצוות אהבת הגר חזקה יותר ממצוות ואהבת לריעך.
כן !
שניצטווינו לגביה גם ברמת הפרט וגם ברמת הכלל "
"ואהבת לו כמוך"
וכאן בפרשתינו "
"ואהבתם את הגר....
ברמת הפרט המילה המחליפה או המקבילה ל"ריעך" : "לו",
חזקה יותר, שהרי היא גם אישית יותר. וגם ניטראלית ומזכירה גם את האהבה לה´ כאילו הא בהא תליה.
אבל לכאורה החידוש הגדול הוא בהטלת החובה הנוספת עלינו כולנו ככלל , כציבור וכקהילה ולא בכדי.
כי ידעה התורה את חולשותינו האישיות , שיהיו הרבה טיפוסים ביננו שיתקשו להתרומם למלוא פיסגתה של מצווה חשובה זו.
לכן הוסיפה התורה והטילה את החובה הזו פעם נוספת על כולנו ככלל - על כלל ישראל.
להטיל חובה ערבותית של כלל ישראל לוודא קיום מצווה זו על ידי כל פרט ופרט.
אבל אין התורה מסתפקת אך בכך היא מיד מוסיפה ומדגישה לאמור כי גם הקב"ה אוהב את הגר :
"ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה"
כאילו לומר לנו אהבת הגר על ידינו אסור שתתפרש במינימום של הקיום.[לחם ושמלה]
את המינמום הזה נוטל כביכול מראש הקב"ה על עצמו ואנו מצווים לממש את האהבה כלפי הגר גם בכל יתר הפרמטרים הגלומים בה.
ואם לא די בכך , הרי שבאותה המידה הקב"ה מודד לנו :
"בבחינת גרים ותושבים אתם עימדי".
ככל שאתם מתנהגים לגרים שלכם כך אני הקב"ה אנהג עימכם באותה המידה.
כי גם אתם למעשה באותו הסטטוס כלפי ההשגחה.
ותזהרו מאד מיתומים ואלמנות.
לגביהם אומרת התורה שאלוהי המשפט
מקדים משפטם לפני אחרים ולא עוד
שמשפטם זה, תמיד תלוי ועומד, נעשה תמיד בזמן הווה[אין פקידה מאוחרת]
שנאמר :
"עושה משפט יתום ואלמנה".
והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה