סוד הַחַרְפּוֹּש
©  1982ליאורה ברנשטיין

בְּאַחַד הַבְּקָרִים
כְּשֶׁסִּיְּרוּ הַנְּמָלִים בַּחֻרְשָׁה
מָצְאוּ מִתַּחַת לְשִׂיחַ
בֵּ י צָ ה
לְ בָ נָ ה
עִם נְקֻדָּה יְרֻקָּה לְ מַ עְ לָ ה
בַּ פִּ נָּ ה.

תָּמְהָה מְאוֹד הַחֲבוּרָה
חָשְׁבָה הַרְבֵּה עַל הַמְּצִיאָה.
מַה יִהְיֶה  כְּשֶׁתִּתְבַּקֵּעַ ?
אֵיפֹה הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ ?
אוּלַי אֵינָהּ בֵּיצָה כְּשֵׁרָה ?
אוּלַי צָמְחָה עַל עֵץ ?
אוּלַי גָּדְלָה בָּאֲדָמָה ?
אוּלַי אָסוּר לִקְטֹף  אֹותָהּ ?
וְעֹוד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה
עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעֵצָה
נִקְרָא  לְכָל הַיְּצוּרִים
וְהֵם יַגִּידוּ  מֶה עוֹשִׂים
בַּמְּצִיאָה.

אָז בָּאוּ כָּל הַחֲרָקִים
הַפַּרְפָּרִים, הַזְּבוּבוֹנִים,
גַּם הַדְּבוֹרִים
הַיַּתּוּשִׁים
חִפּוּשִׁיּוֹת וְחַרְגּוֹלִים.
אֶת הַבֵּיצָה הִקִּיפוּ
מִכָּל הָעֲבָרִים,
בָּדְקוּ אוֹתָהּ הֵיטֵב אַף בָּחֲנוּ
מִכָּל הַכִּוּוּנִים
וְלֹא הִגִּיעוּ לְסִכּוּם אָחִיד
שֶׁל  הַדְּבָרִים.

אוּלָם הַגְּבֶרֶת  פַּרְפָּרִית
הִבִּיעָה הביעה אָז דֵּעָה
"זֹאת הַבֵּיצִית עִם הַנְּקֻדָּה ,
בֵּיצַת חַרְגּוֹל אֹו חִפּוּשִׁית הִיא."
וּכְדֵי לִמְנֹעַ מְרִיבֹות,
וּוִכּוּחִים וּצְעָקוֹת , וְגַם בְּכִיּוֹת
כִּי חִפּוּשִׁית וּמַר חַרְגּוֹל
מאֹד הֵם נֶעֶלְבוּ –
הֶחְלִיטוּ אָז בְּרֹב קֹולֹות
לִשְׁמֹר עַל הַבֵּיצָה הַמְּפֻקְפֶּקֶת
וְלִבְדֹּק
אֵיזֶה מִין יְצוּר בֹּוקֵעַ
מִבֵּיצִים כֹּה  מְשֻׁנּוֹת וּמְקֻשָּׁטוֹת.

אַך כַּאֲשֶׁר חָלְפָה יְמָמָה
וְהַיְּצוּר מִן הַבֵּיצָה
עָמַד בַּחוּץ
הֻכּוּ כֻּלָּם בְּתַדְהֵמָה
דָּבָר כָּזֶה  עֹוד לֹא רָאוּ.

"הִיא לֹא שֶׁלִּי," אָמַר חַרְגּוֹל ,
"זֶה שֶׁקֶר! זֹוהִי שְׁטוּת!"
 "אַף לֹא שֶׁלִּי,"
אמרה הַחִפּוּשִׁית בְּלַחַֹש,
"זֹאת טָעוּת."
כִּי כָּאן עָמַד חֶרֶק נָאֶה
עִם גּוּף פָּרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ
וְרֹאֹש וּמִשּׁוּשַׁי חַרְגּוֹל,
וּמַר חַרְגּוֹל מֵרֹב חֵמָה
עַל הַבּוּשָׁה
הָפַךְ סֶגוֹל,
וְחִפּוּשִׁית פָּרַת מֹשֶׁה לָחֲשָׁה
שֶׁ"יֵּשׁ פְּגָמִים"
כִּי " הַכְּנָפַיִם עֲטוּרוֹת בְּנִקּוּדִים יְרֻקִּים
וְלֹא אֲדֻמִּים".
הַחֲרָקִים הָאֲחֵרִים  פָּרְצוּ בִּצְחוֹק
וְשָׁאֲלוּ " אוּלַי פּוּרִים ?"
חַרְגּוֹל וְחִפּוּשִׁית גָּעוּ בִּבְכִי
וְעָפוּ לַעֲבָרִים שׁוֹנִים,
רַק שְׁאָר  הַחֲרָקִים נוֹתְרוּ
מְבֻיָּשִׁים .

וּגְבֶרֶת פַּרְפָּרִית אֲזַי אָמְרָה
לְהִסְתַּלֵּק בְּלִי ֹשֵם לָתֵת
אֵין זֹו גְּבוּרָה.
וּמֵאַחַר וְהוּא נִרְאֶה כְּמֹו שִׁתּוּף
שֶׁל מַר חַרְגּוֹל וְשֶׁל חִפּוּשׁ
בָּרוּר מְאוֹד אֵיזֶה "חָרָק" הוּא,
" הַ חַ רְ פּ  וּ ֹש".
שָׂמְחוּ מְאוֹד הַחֲרָקִים
כִּי הַחַרְפּוֹּש הָיָה נֶחְמָד
וְ יוֹם הֻלֶּדֶת לַחַרְפּוֹּש
שָׁרוּ לֹו בְּקֶצֶב
רַק הַזְּבוּב עָמַד בַּצַּד וְהִצְטַעֵר
גַּם הוּא חָפַץ בְּשֵׁם אַחֵר,
 וְאִם לֹא  לֹו, אֲזַי לִבְנֹו.
עַל כֵּן, הָלַךְ אֶל הַדְּבוֹרָה
וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה בְּשֶׁקֶט,
" בּוֹאִי , נַעֲשֶׂה גַּם אַתְּ וַאֲנִי
בֵּיצָה מְשֻׁתֶּפֶת.
עִם כְּנָפַיִם שֶׁל זְבוּב
וְעֹקֶץ שֶׁל דְּבוֹרָה,
וְיִקְרְאוּ לֹו זְבֹור,
אֹו זְבּוּבֹורָה."
הַדְּבוֹרָה חָשְׁבָה קְצָת ,
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה בְּנִימוּס ,
"לֹא!  הַזְּבּוּבֹורָה תִּהְיֶה שְׁחֹרָה
 וּמַפְחִידָה,
וְגַם תֹּאכַל לִכְלוּךְ,
 כְּמֹו זְבוּב.
אֵינִי רֹוצָה."
" אָז טֹוב", אָמַר הַזְּבוּב,
"אָז לֹא צָרִיךְ. אֵלֵךְ אֶל הַיַּתּוּשׁ."
אַךְ הַיַּתּוּשׁ,
כְּשֶׁשָּׁמַע עַל הָעִנְיָן הַמְּעַנְיֵן אָמַר
" מוּטָב אֵלֵךְ אֶל הַדְּבוֹרָה
אֲנִי גַּם כֵּן ,
וְיִהְיֶה לָנוּ בֵּן,
עִם שְׁנֵי עֳקָצִים,
עֹקֶץ יַתּוּשׁ וְעֹקֶץ דְּבֹוָרה,
וְנִקְרָא  לֹו יַדְבּוּר, אֹו יַדְבּוּרָה."
אַךְ הַדְּבֹוָרה כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת זֶה הַֹשֵם,
אָמְרָה " שֶׁלֹּא, בְּשׁוּם פָּנִים,
דַּבְתּוֹּש זֶה שֵם יֹותֵר יָפֶה, וְדַבְתּוֹּשָה,
או דְּבַשְׁתּוֹּשָה, עָדִיף". וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא יָכְלוּ
לְהַחְלִיט, אָמְרוּ נֵלֵךְ אֶל הַחַרְפּוֹּש
וְהוּא יֹאמַר בְּאֵיזֶה שֵׁם נִבְחַר.
אַךְ הַחַרְפּוֹּש כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַסִּפּוּר אָמַר
"זֶה הֶבֶל. זֶה קִשְׁקוּשׁ.
כָּאֵלּוּ דְּבָרִים אֵין בַּנִּמְצָא
וּמִי רָאָה יַדְבּוּר וּזְבּוּבֹורָה.
מָחָר תְּשַׁדְּכוּ  פִּיל עִם דֻּבָּה
אֹו חָתוּל לָבָן עִם כַּלְבָּה  מְנֻמָּרָה.
וְיִהְיוּ  כְּלַבְתּוּלִים, וּפִּילִידֻבִּים,
מִינֵי מִפְלָצוֹת  וְעֹוד בְּרוּאִים מְשֻׁנִּים.

נוֹסָף עַל כָּךְ", אָמַר הַחַרְפּוֹּש
לַדְּבֹורָה וליתוש, שֶׁכָּעֲסוּ כָּעֵת מְאוֹד
לְאַחַר שֶׁהֶחְלִיטוּ בַּיִת מְשֻׁתָּף לִבְנוֹת,
"הַבֵּיצָה שֶׁלִּי הִיא לֹא  שִׁתּוּף
וְהִיא אֵינָהּ מִכָּאן בִּכְלָל,
הִיא בָּאָה מֵהַכּוֹכָבִים מֵאֵי שָׁם בֶּחָלָל.
וְלֹא צָמְחָה עַל עֵץ, אַף לֹא בָּאֲדָמָה,
 וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא מֵחַרְגּוֹל ןְחִפּוֹּשָה,
אֶלָּא מִכּוֹכָב אַחֵר  שָׁם גָּר אַבָּא חַרְפּוֹּש,
גָּדֹול, גִּבֹּור, עֲנָק, חָזָק, מָחָר יָבֹוא
לַמְּסִבָּה עִם אִמָּא חַרְפּוֹּשָה וּשְׁאָר הַמִּשְׁפָּחָה
וְהוּא יִקַּח אֹוִתי עִמֹּו בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה."

וּבֶאֱמֶת לְמָחֳרָת , עִם צֵאת הַכֹּוכָבִים
מֵעֵבֶר לַלְּבָנָה הִגִּיעַ שֵׁבֶט חַרְפּוֹּשִים.
בִּסְפִינָתָם הֵבִיאוּ גַּם צְרֹורֹות ֹשֶל מַמְתַקִּים
וְהִלּוּלָה שְׁלֵמָה עָרְכוּ לְכָל הַחֲרָקִים.
וּכְשֶׁעָיְפוּ כֻּלָּם מִשִּׁיר וּמִמִּזְמוֹר,
אָמְרוּ  " שָׁלוֹם. לְהִתְרָאוֹת. הָיָה נָעִים מְאֹוד."
"עִצְרוּ!" קָרְאָה הַפַּרְפָּרִית , "לִפְנֵי שֶׁתִּפָּרְדוּ ,
הַבְטִיחוּ לָנוּ כִּי בֵּיצִים יֹותֵר לֹא תְּאַבְּדוּ.
כָּל לילה טֹוב לִפְנֵי שֶׁתַּעַצְמוּ אֶת הָעֵינַיִם,
סִפְרוּ אֶת כָּל הָעֲרֵמָה בֵּיצָה  עַל בֵּיצָתַיִם.
כִּי בַּמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּאתֶם הַיְּצוּרִים שׁוֹנִים,
וּבֵיצַתְכֶם גָּרְמָה לְבֶכִי, רִיב וּמְדָנִים."
אָמַר אָז אָב חַרְפּוֹּש , "גְּבִרְתִּי, סְלִיחָה.
יֹותֵר זֶה לֹא יִקְרֶה, זֶה לֹא קָרָה בְּכַוָּנָה .
אֲנִי  עַל הַיָּרֵחַ  אֶת הַבֵּיצָה
הִשְׁאַרְתִּי בְּמָקוֹם בָּטוּחַ,
אַךְ בְּנִי, זֶה הַשְּׁלִישִׁי וְהַשּׁוֹבָב,
הִפִּיל אוֹתָהּ לָאֲדָמָה 
וּכְבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים אָנוּ תָּרִים אַחֲרֶיהָ ".

וְזֶהוּ סֹוף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֵּיצָה עִם הַנְּקֻדָּה.
יוֹתֵר הֵֵם לא מָצְאו נוֹסֶפֶת שֶׁכְּמוֹתָהּ.
וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַחַרְפּוֹּש, אֵינוֹ מַאֲמִין
שֶׁבֶּאֱמֶת גִּלּוּ אֶת בֵּיצָתוֹ הַנְּמָלִים.
וְאָז אֹומְרִים לֹו:
"אִם תַּאֲזִין הֵיטֵב בְּלֵיל יָרֵחַ,
תִּשְׁמַע אֶת הַחַרְפּוֹּש בְּשִּׁיר פּוֹצֵחַ,
הַרְחֵק, מֵעֵבֶר לַלְּבָנָה, עֲדֵי כּוֹכָב אַחֵר.
יָבוֹא הַיּוֹם וְשׁוּב אוֹתָנוּ יְבַקֵּר."