[ליצירה]
יאוו, כמה יפה זה
כמה עצוב
כמה נכון
אמרת את הדברים שכולמו מרגישים, בצורה הכי פשוטה, הכי אמיתית, הכי נקייה, הכי מקסימה שיכולה להיות.
זה לא שיר, זה לא סיפור, זה ניגון הלב שחשף את עצמו באמת החבויה שם עמוק.
ממש ממש אהבתי.
הייתי ממשיך להלל, אבל אני פשוט צריך לחזור לעבודה....
משובח
שי
[ליצירה]
חזק ביותר
עצוב, מופרע
מעגלים מעגלים ככה אנחנו חיים
עד שלאט לאט המעגל הופך לאליפסה ומשם לטרפז
ובאיזשהו מקום בנקודת הזמן כבר לא מחזירים וכל אחד ממשיך בדרכו.
יצירה מעולה
שי
[ליצירה]
שלום גברת כנרת מיוחדת
קודם כל תודה על מילותייך.
לא הבנתי בדיוק מה הכוונה ב "ירידה במשלב"
לגבי השורה השנייה "שם העצב קורא".
ניסיתי להיזכר למה התכוותי שכתבתי ולא הצלחתי.
אולי הרגשת שכתבתי "קורא" מלשון "קורא מספר" או משהו כזה, למרות שנראה לי שהתכוונתי קורא מלשון קורא בקול צועק.
אולי באמת התכוונתי קורה, שם העצב נולד.
לא יודע, אני אחשוב על זה קצת ואם אראה שאת צודקת, אשמח לשנות.
תודה מיוחדת
שי
[ליצירה]
מסר כפול
ראשית אתה צודק במאה אחוז.
אבל...
פעם קראתי את המשפט "רק מי שחווה את טעמה המר של הפרידה, מכיר את הצד האפל אל האהבה"
מה שאומר, שהאדם יודע שהאהבה שהיה בה הייתה אהבה מכושפת רק אחרי שהיא הסתיימה, כי כשאתה בתוכה, אתה בכלל לא שם לב שאתה דורך על ההיגיון, בועט במוסכמות, והורג כל מה שנקרא בדרכך. רק אחרי שהכל נגמר אתה מבחין שיש עוד עולם בחוץ.
ולזה שאתה אומר שיש רק אהבה אחת כזאת, גם יש אמת בדבריך, כי הפעם אתה כבר לא כ"כ עיוור, הפעם אתה כבר לומד לקחת בפרופורצייה את הכל.
ולגבי המשפט האחרון שלך "לא כל אחד זוכה"
פעם קראתי שיר שהרעיון הכללי שלו אומר "למרות כל הצער והיגון שחווית אחרי שהוא הלך, דעי לך, אשרייך שזכית להיות מאוהבת"
לסיכום: שיר מצויין, מעניין, נכון.
אהבתי
שי