[ליצירה]
לליאורה .
כללת בתגובתך ענינים שונים ונכבדים.
אינני בטוח שיש בידי להשיב תשובות מספקות.
יחד עם זאת, לפחות לענין העיקרי, חשוב לי להשמיע את דעתי.
אותם חרדים שבהם את נפגשת ברחוה והם מסבים פניהם . הם עושים זאת לא בגלל שהם בורחים מהתמודדות של אמת ביצר.
גם ! אבל לא בעיקר.
הענין הוא מורכב יותר.
התורה מלמדת אותנו שבענינים שכאלה. יש לעיניים השפעה אוטומטית על המוח ["אשר אתם זונים אחריהם"] ולכן גם מצינו את הדיבר :
"לא תחמוד"
במילים אחרות עצם זה שגבר מביט באישה ובפרט באשה שמתהלכת ברחוב בלבוש פרובוקטיבי אם הוא רוצה או לא רוצה ואפילו הוא גם "גבור" המתגבר בד"כ על יצרו משהוא במוח שלו מתרחש בנושא של "חמידה".
בכלל חז"ל אף הקדימו להזהירנו: "שאין אפוטרופוס לעריות" ולכן הגדרות לגיבהם חייבות לכלול טווחי בטחון רבים
לפיכך אותם החרדים נמנעים מלהקלע לאותו תהליך כמעט אוטומטי שעלול להוביל לפחות להפרת הדיבר:
לא תחמוד.
מזוית ראיה שכזו, זכותם של כל אותם שומרי המצוות לשמור את עיניהם.
אגב אין איש בעולם שיכול לומר אני מסתכל תמיד ואני אף פעם לא חומד.
הנכון הוא שאם "שמירת העיניים" כאמור, מלווה בפגיעה של הזולת בכל מיני אופנים שחלקם תיארת את, הרי ששכרם יצא בהיפסדם
[ליצירה]
לאסף ארצי.
תודה על תגובתך ועל הרעיון המשלים .
לצערי בגלל לחץ בזמן, את רוב הרשימות, אני מקליד בחטף ובציטוטים מהזכרון בלבד, כך שוודאי בעוד רשימות אני מצטט כנראה, שלא במדויק .
על כל פנים הערתך במקום ושוב תודה.
הערתך תאפשר לי להתיחס להיבט משלים נוסף.
אחד השאלות שהטרידו אותי מדוע אהרון עושה שימוש ב"נזם" במקום ב"עגיל" .
ונראה לי שהשימוש כאמור, בא לבטא את הטכניקה של "משיכת זמן" שהרי.
"נזם" = "זמן".
אהרון ביקש לעבוד על תודעתן של הנשים שיתמהמהו ושמא בינתיים משה יגיע.
והנה גם בענין זה הקדימו נעשה לנשמע. ולא ירדו לעומק הדברים.
ולא רק זאת ביקש אהרון גם לרמוז ושוב בעיקר לנשים על מקומו האופיני של ה"נזם" - באף.
שבמעשיהן גורמות הן גם לחרון אף נורא
[ליצירה]
נחמד ויפה ואם אפשר להוסיף:"שא את ראש",כפשוט,בא להטיל אחריות מינסטראלית ושילופית על ראשי ישראל במקרה זה על משה ואהרון.
הואיל ולגבי קהת מוטלה עליהם משימה הכי רגישה ומסוכנת ולפיכך גם הכתוב מתרה שוב ושוב החש ומיתתם עד כדי חלילה כריתת שבט לכן פתח בהם להדגיש את האחריות השילוחית הגדולה של משה ואהרון לגיבהם.
לגבי גרשון האחריות השילחות הייתה פכותה בהרבה.
[ליצירה]
לבא בימים
הפיתוח שאתה מעלה אפשרי ונדמה לי גם מוכר אלא שנראה לי כי אין הוא רלוונתי בהקשר בכאן.
כשנאמר: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" מתיחסים בפירוש למקום שבעבר לא למקום שבהווה או למקום שבעתיד.
מה עוד שמיד בסמוך המקרא מפרש את ארץ היעד [ארץ העתיד] "אל הארץ אשר אראך".
כלומר ברור בעליל כי אותה ארץ יעד עתידית אינה בכלל הגדרת "מולדת" לענינינו.
יותר מזה יש הרי מדרג ברור מהקל אל הכבד . ארצך זה הארץ העדכנית שאתה מצוי בה [קרי חרן] מולדתך מקום הולדתך [אור כשדים] "בית אביך" זה כבר הוויה הכי אישית והכי אנטימית והיא מן הסתם הקשה ביותר לפרידה.
תודה על תגובתך
[ליצירה]
לכנפי שחר - תודה על התיחסותך. חששתי לרגע שהדברים כלל לא מובנים.
והנה שמת לב אפילו לצירוף : "יגיעת המראות", שתוסס בתוכי מאז שעמדת על דעתי - כמשפטן.
תודה לך
[ליצירה]
לגוד - מסכים איתך בכל מה שאמרת לגבי - יוסף.
לגבי השאר נשאר חלוקים זה לזה.
מקווה שהרשימה הבאה [מסתה המופלאה של ה"א" הזעירא],תעורר פחות תרעומת
אם כי נכון אני לספוג גם שם.
[ליצירה]
ליאורה אני מצטער
מדובר כעולה מהכותרת אוסף מקרי ומידי של תגובות שהגבתי בערוץ 7 בניסיון נואש להעביר מסר כי אנו שרויים בתקופה רגישה והרת גורל וכי עלינו לקדש את אחדות כלל ישראל ולא לתת לשום מחלוקת אפילו לא על חבלי מולדת שנאלץ לנטוש לגרום לשסע בעם הזה .
לצערי אני חש שהדברים שם נופלים על אוזן ערה לכן אני מנסה לעלותם גם כאן לאויר, כמות שהן תגובות שאינן בבחינת משנה סדורה, והכל בתקוה,שמא המסר בכל זאת יעבור ויתפוש לו שביתה
אישית, אנו צועדים לקראת משבר נורא ואני חרד לאחדותו של העם הזה ולגורלה של המדינה שבעיניי אין קדוש ממנה כמות שהיא על הטוב והרע שבה.
נושא הגאולה הוא נושא מורכב ולפי השקפתי רוב רובם של רבניננו, אינם מפענחים נכונה את כל מבוכיו של נושא זה. ולכן גם נגזר עלינו לצערי, לחיות בהוויה מבולבלת ומתוסבכת של בוקה ומבולקה.
לכן גם תפישתם האופרטיבית והנחייתם את צאן מרעיתם שגוייה ועלולה חלילה להוביל לאסון.
כל התגובות הנ"ל ועוד אחרות מובילות לאותו המקום.
שבו קיים ניסיון להשיב מענה מפייס ומרסן לכל אותם קיצונים [מגיבים אחרים] המשתלחים בכל דבר ממלכתי שיש .
לצערי זה המינימום והדבר היחידי שבכוחי לעשות . היומרה לאחיזתנו בחבלי ארץ ישראל בכל מחיר היא למעשה יציאה כנגד מהלכיה המחושבים והמובנים של ההשגחה בגאולה זו שאנו שרויים בעיצומה.
להשקפתי אנו שרויים בתקופת מבחן קשה שנשכיל לעבור אותה בהצלחה רק אם נקדש את עם ישראל ונניח לפי שעה לארץ ישראל ולרצונינו כי כולם יהיו שומרי תורה ומצוות . אין המדובר חלילה בויתור על ערכים אלה . אלה על סדרי עדיפויות והררכיה שונה של שלביה של גאולת הקץ ככזו.
תודה על התייחסותך
תגובות