שוב...
ייאוש מתחלף בייאוש,
עצבות משתנה ליגון,
וכך יום מחליף יום,
שעה שעה
טועמת אותך.
חשה את שפתיך
על דמעותיי
לא רוצה לאבד אותך,
ולא רוצה לכבול
ולא רוצה לכאוב יותר
מספיק לי הייאוש הזה.
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....
תגובות