[ליצירה]
95
תמיד נפשי היתה בוחרת
מה לכתוב שם בכתורת
הנושאים מגוונים
כל שורה הם משתנים
מה כבר עוד אפשר לכתוב
מעל לראש חרוז רטוב
ואז מישי אחרת באה
וסיפרה שהיא ספרה לה
כל תגובה כאן בשרשור
לא החסירה אף סיפור
ואני בתוך צלחת
לא אטמין ידי בנחת
אשר על כן יצאתי אז
לספור תגובות מראש עד פ"ז
וגיליתי עם רון ושמחה
שמישי פשוט מאוד צדקה
ועד שזמן לכתוב פיניתי
רק לצ"ה מוניתי
כעת בזכות מישי אחרת
אדע לכתוב שם בכותרת
את המספר של התגובה
למען הקל על הספירה
וגיליתי דבר נוסף
עמדתי כאן על הסף
בתגובה שש וארבעים
לפני החצי, חברים.
על כן על פי סימן מובהק
אבוא אל פנים - לא למרחק.
עכשיו אברך את הנועזים
החדשים שתרמו לכאן חרוזים
לא בשמות - שלא אשכח
בטעות מישהו שלא יסלח.
[ליצירה]
מי את מי?
זה נראה שהיד מנסה לתת מדמה לצמח, שחסר לו קצת, והוא לא מוכן לקבל.
הצמח מסמל את מי שמעדיף למות על פני עזרה משונאו.
קטן, אז לא רואים כל כך.
[ליצירה]
לא מסכים
אם אני אוריד את הלהפך אז המשפט יאבד את התסמיך העגמומי שהיה לו בראשית דרכו.
חוץ מזה גם ההפך הוא נכון.
וחוץ מזה שלושת השבועות עכשיו, ואם אני אוריד את הלהיפך אתם תשמחו, אז אני לא אעשה את זה.
[ליצירה]
אני חולק על ממזר בעניין החזרה על המילים "בין מנחה לערבית" בתחילת ובסוף כל שורה. אני מוצא שזה מוסיף.
אבל אני מסכים אתו שאין תחושה שהמשפט האחרון סוגר את העסק.
וברור שהכוונה לקֶשֶר, ואז צריך להחליף בתולה. מניין הגעת לקריאה קָשָר?
תגובות