תקיעת החצוצרה,
פילחה את האויר.
כמתכת חדה/
כסוס מהיר.

גיבור מלחמה,
נוטש שדה קרב.
ונשמעת קריאה,
כשמתגלה עוד מארב.

קול קורא לנקום,
ולא נשמע.
ויורד היום,
וממשיכה הלחימה.

קשקוש מתכות,
וזעקות גוססים.
בראשי מהדהדות,
כשאנו בשבי נלקחים.

בעשב שטוף שמש,
אני נגרר.
מעכל מעשה אמש,
בפי טעם דם מלוח/מר.

וזעקה אילמת,
שוברת הדממה.
כשהשמש נעלמת
ורוחות המתים עמה.

ואור כסוף מירח,
נוסך בי תקוה,
ונשבע ומבטיח,
עוד אחזור אלייך אהובה.