אור של יום
נופל עליי
ואתה דואג לכסות..
אור ירח
נופל עליי עם לילה
ואתה דואג להביא לי-
כוכב.
אז כבר אין יודעת
אם השביל של שנינו
עודו ממשיך
או שמא הגיע לסיומו.
ותחושה של ייאוש
פוקדת
וסובבת אותי
האם לומר לך שלום?
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.
[ליצירה]
עובר....בחיים הכל עובר בסוף עד שלפעמים יש דברים לא שוכחים,
נכון הכל בידנו,אנחנו שולטים זה קשה...
אבל שורה תחתונה-הכל עובר בחיים.
על-פי השיר עברת(קראתי את השיר עכשיו,אני מקווה שתקופה טובה יותר עוברת עלייך) מכשולים לא קטנים שהותירו אותך כנועה לכאב על אף רצונך לקום,
לא סתם המציאו את המשפט "הזמן מרפא את הפצעים" אני חושבת שהוא נכון ואם תביטי אחורה תוודעי שאכן זה כך....
בכל אופן הייתה בי הזדהות.
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
[ליצירה]
גדול!
וואו.....
מאיפה לעזעזל הוצאת את זה?
מדהים!!!!!!!!!!
התרגשתי,
הבתלבלתי,
התלהבתי,
הזדהתי....
זה כל כך נוגע,
לא יודעת , אני עדין מחפשת את המילים לתאר את הרגשות שעלו בי תוך כדי קריאת השיר.
אמיתי כל כך.
בקיצור : חבל"ז
תגובות