היום בין הערבים

נקנה בקבוק מים

ונרקוד עד השמים.

 

ניגון עדין ומפנטז

וברקע נשמע העז

מקפץ לו אבל לא מעז .

 

השמחה ניכרת לפי המדדים

ואיתה כולם רוקדים

ועל טיבה הם מודים.

 

מה נאה יותר מזה

מה יאה יותר מרזה

ותמיד צריכים להוריד איזה כפה זה לזה .

 

התהוללות על הרחבה

מותירה את כולם כמו סחבה

מותשים ואנגלי זיעה נגרים.

 

הגוף ממאן להגיב

והשינה  להטיב

ואת המחשבה להעיב .

 

הגוף ממש כמו סמרטוט ממאן להשיב.