משמעות הסרט- הם רצו לעשות סרט- להמונים להצגי רעיון ולבטא רגש לכל מיני צופים- שמישהו יוכל להעביר את הזמן בבטלה ולא רק להתעסק בבעיות ובחיים של עצמו. אני כותב תסריט לטלוויזיה- בידיעה שאין בן אדם שרוצה שכבר יפתרו לו את הבעיות של החיים- אז פתחתי צוות של 100 איש שרוצים לעבוד ולהרוויח כסף וכל השאר ניצבים וכל אחד מהם אחראי על מקצוע מסוים והבמאי התסריטאי והמפיק עוסקים בבעיות הגדולות הם כולם סוחבים על שנתם עול של כ שלוש שנים להוציא את הסרט הגמור בכדי לבטא צורך חברתי רחב הסרט יהיה הצלחה וכישלון זה לא משנה הפרומו היה טוב וכולם באו ושילמו לחברה 20-30 שקל להיכנס לאולם שם קנו פופקורן ושתיה ובנו לאנשים עם בעיות תרחיש דימיוני שבו כל הבעיות נפתרות .

וגם הקהל חיכה לראות את הסרט כי מה עוד יש להם לעשות אחרי כל העבודה שהם עשו כל אחד במשרה  המלאה שלו 20-30 שקל לשעה ובכל זאת רוצים להנות מהחיים לא לתת לחברות ענק ורשתות פרטיות להשתלט על העולם מילאנו את האולם וריצינו עונש גזרנו על הקהל להרגיש ולסחוב אמוציות שלא שלהם וכבר הם מרגישים הקלה על כך שאין להם בחירה, כי הם צופים פסיבים, אני אוהב קולנוע ואומנות בכלל בגלל זה אני כותב לכולם. מעניין מה היה ההבדל בין אומן רגיל ובין פשיסט מובחר.

וכבר קפצו בראשו של הקורא אלפי דיעות שנסמחות על ידע קודם- ובראשית התחיל באות ב' וכאילו לא הייתה התחלה, ואם הקהל בבקשה יעמוד ויקום ויגיד בקול רם אני אוהב את מה שאני עושה- אז אני ארגיש בנוח עם עצמי ואדע לשניה שיש שביב של תקווה ואין צורך בעוד שואה

הבנת אותי?

בינינו אני המעריץ הכי גדול שלך ושל הסרט הזה, אני אשמח לשחק בו בתור מי שאני וליצור בשבילך סרט דימיוני בעל תכונות אנושיות עם הברקות על אנושיות בו זמנית- וכמו שאמרה המנהלת למוזיקה שלי- בך כתב מוזיקה אלוהית בטהובן כתב מוזיקה אנושית ומוצרט כתב מוזיקה- הכל חקוק בסלע שיהיה מעניין