צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
לפעמים קשה לי להאמין שהדס היא יוצר אחד. לפעמים אני שואלת את עצמי אם לא מסתתרות מספר דמויות מאחורי השם הזה. אלא שפיזוזי הפנטזיה והשימוש בלשון מתעתעים בי בעניין הזה.
[ליצירה]
והוא נמצא באיזה מקום גם הוא וחושב עלייך אותו דבר בדיוק רק בלשון זכר: כך:
לא מצליח להירדם,
וחושב עליך
נסיךכת חלומותיי.
מביט בכוכבים,
מדמיין שאת שם,
שולחת לי נשיקה.
**********
[ליצירה]
שמואל ירושלמי. הפיראנות (אלה דגי הטרף) שמסתובבות בקדימה ובתנועת העבודה ומחליפים מקומות ביניהם בסידורי העבודה שלהם ימשיכו לאכול גבינות ולשתות יין ולסאב את חשבון הבנק של הישראלי המצוי.
[ליצירה]
תודה רבה לך כוכב. וחג שמח.
אתה יודע, אני שמרתי את היצירה הזו כחודשיים כי חשבתי שהיא מיוחדת.
ומצד שני - איך אני אי פעם אכתוב שוב אחת כמוה ?
כעת אתחרה עם עצמי! ?
מסובך מאוד.
חג שמח.
[ליצירה]
הרהרתי לי לפתע ביני לבין עצמי כי זו בוודאי הייתה החווייה once in a lifetime של בלעם. שלא בכל יום (על דרך ההמעטה) יורד ה' לדבר עם מישהו, בין אם הוא נביא קוסמופוליטי או כל מיני כאלה שיש היום שמתיימרים. ומה הפלא אם כן שבלעם ניסה לעכב אצלו את הישות המופלאה הזו, את אלהי ישראל ? והוא לא פחד ממנו. הוא ידע בדיוק עם מי יש לו עסק. ואחרי שעשה את כל מה שעשה ונעשה לו כל מה שנעשה וחווה בנסים ובנפלאות ובאתון מדברת מה הוא אומר לאל חנון ורחום ?
" והיפה שבדברים שבהמשך לאחר שבלעם מודה : "חטאתי" והוא אף יודע כי היה עליו אפילו למות בחטאו זה הוא מפטיר כנגד מלאך האלוקים את המשפט הבא :
""ועתה אם רע בעינך אשובה לי".
דהיינו - יודע הוא שייסלח לו ולא ימות.