שלום לך הגוגל
Hello Google
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- בַּרְדְּלָס בִּשְֹדֹות הליל TIGER TIGER
- וּכְשֶׁגִּבֵּל אוֹתוֹ מִן הֶעָפָר
- סמבטיון
- אַל תֵּלְכִי פְרַנְצֶ´סְקָה
- עַל מַה יִכְתֹּב ?
קשור אלי
- [ליצירה] תודה. תרגמתי מתרגום. אותי עניין גם התוכן כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה תחיה חיים - תודה לך. מכל מקום, אני משתמשת ברבמילים לניקוד ובודקת מילה מילה. אליבא דרבמילים: חוֹף שֵם ז' (חוֹפֵי) שפת הים, האגם וכד'; חוֹף שֵם ז' (חוֹפִים) shore, coast כך שרואים שלעתים יש מן התועלת בהאחדה הנובעת ממחשוב. אם כולם היו משתמשים ברבמילים שהוא גם אנטראקטיבי וגם הולך ומתפתח - לפחות באשר לניקוד - הייתה מתפתחת האחדה. ברבמילים הם שמים בהערות גם נוסחים מקובלים על פי הדיבור ושאינם מקובלים על פי השפה. שיהיה שבוע טוב לכולנו [ליצירה]
- [ליצירה] פאתוס יקר. יפה הפירוש שלך. אני השתדלתי לא להיכנס לאינסוף הפירושים ופשוט תרגמתי ככתובו והעמדתי פנים שהיא מדברת בשמו של רובה .... זה הידיד ובן הלוויה של הגבר והצייד. אך המשך הפירושים בדרגה שניה ושלישית, דהיינו מהמשוררת אל הרובה ומהרובה אל בן הלוויה של הגבר ומבן הלוויה העברה לבת לוויה לאישה וכולי וכולי לא נכנסתי כי זה לאינסוף. ובאמת רואים שאתה נכנס לשם ואני מניחה שמפרשים ומבקרים רבים נכנסו לשם. קראתי שבימי חייה רק 7 יצירות שלה התפרסמו. ובסך הכול היא חייתה כרווקה, בבידוד, כמעט לא יצאה מביתה. קשה לדעת איך פועל מוח של אישה מחוננת בשנים ההן לפני 200 שנה ואיך הוא מחווט ואיזה נתיבים יש בו ... זו יצירה שמראה את שני הקטבים האולטימטיביים בנפש ... האחת מראה את מה הייתה יכולה להיות לבן זוגה, והשניה מראה את הטרגדיה - חייה אינם בידה ואין לה את הכוח למות ... [ליצירה]
- [ליצירה] השיר זכה בהמלצת העורך באתר הבמה. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] איפה זה גיל ? [ליצירה]
- [ליצירה] אריק - האמת שאני כותבת בעבור עצמי וגם לא כתבתי הרבה עד שהאינטרנט לא התפתח ואת יונה וולך לא קראתי לפני אותו מקרה (!) ואיני קוראת את הפנתיאון הישראלי, הישן והמודרני. המדיה מחליאה אותי. אני מניחה אבל שאלמלי הייתי כותבת שם את השורה "כוס עם שיניים" (כל הזכויות שמורות) לא הייתי מקבלת קרוב ל-200 כניסות ליצירה הזאת בליטרטורה. אחר כך מחקתי את היצירה (ואת ההערות - שאולי נמצאות שם באיזה מקום) והכנסתי אותה שוב ומחדש. בקשר לזה שאתה רוסי - שיהיה לך לבריאות. ואני חצי אפגנית וחצי יקית. אז מה ? הכי חשוב שיהיה לך גם מקצוע טוב, מלבד הכתיבה, כי קשה להתקדם בארץ. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אמיתי. גשמי. כמו פעם. לא טלוויזיה ולא מתח, סתם חיים ארציים. תודה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות. אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. ליצירה יש נוכחות רצינית. והאותיות המודגשות מוסיפות לכך. [ליצירה]
