ידיך ולבך היו לי
כרשת של ציידים,
כדור ששתיתי אתמול
הרדים כאבי.
שבויה ב"משחק הכבוד"
אי ויתור
ואי צדק
הפצע נפתח מחדש.
האבנים כבר הספיקו לשמוע
את הבכי
ואת הלחשושים,
נפלתי לתוך הרשת
ואין יכולה לצאת.
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.