הלכנו
הלכנו עד שנגמר
עד שנהיה
עד הרפסודות
שעגנו
שזנחו
עד נמל ירוק אפור
עד רוח
תמיד הלכנו
עוד
אורית קורן
-
"אף על פי כן, השמש חמה
אף על פי כן, אדם מתגבר
אף על פי כן, החיים, כמנהגם, מוסיפים יום על יום."
(מרת דאלוויי, וירג'יניה וולף)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן מצולות.. יצירת מופת. הותרת אותי ללא מלים [ליצירה]
- [ליצירה] ריחוף.. תודה רבה על השיר. נהנתי מאד! ללא ספק אני חולקת על דימוי הסופר ועוד.. אבל זה לא משנה, זה פשוט שיר לא רגיל: מתוך מציאות בנאלית, טווית תחושה של ריחוף.. "זה יהיה סיפור פרטי"- מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד מאד מאד. חששתי פן זה עוד איזה שיר מלנכולי בנאלי, אך הפתעת אותי במבנה ייחודי ובמלים חזקות. מה שהלהיב אותי, זה שהשיר יכל להיות צעקני- כוחני ודווקא לא- ה"התאבדות" מעודנת, לוחשת, מתפשטת לאט לאט ובגלל זה היא כה "מצמררת"... [ליצירה]
- [ליצירה] מחשמל! כמה אש! ממש חיים רוטטים! מין תודעה שמחפשת את עצמה להגיע לאנשהו.. אהבתי את הפנייה לקורא ב"קצת מרתיע, אכן"- זה נותן אתנחתא לנשום ואולי מעט להתקרר. שיר שהוא פשוט מבול! תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חורפי חמים מה יותר טוב מגשם? השמים נפתחים.. שיר חורפי חמים, העלת בידך לתאר את החוזק של הגשם, איך הוא מגיע לכל מקום.. גם אורבני, גם כפרי... תודה, נהנתי [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך כנה... כל כך כנה, כל כך נכון. מבנה השיר מצוין. פשוט, טוב, אוניברסלי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] א.אכן הומה.. כל מילה- עולם. "העיצוב" מיוחד אך מעביר תחושה של פשטות, התוכן פשוט אך מעביר תחושה מיוחדת. אני מתכוונת לומר, שהשיר הינו מגלה נימי נפש ורוח מסתוריים ביותר, ערטילאיים, במיוחד כשהשיר קצר.. ועם זאת ולמרות זאת הוא מביע באופן ישיר הרבה מאד. הקורא נפגש עם השיר ולא מרגיש שהוא "אחר" מדי, ממש לא. הוא לא קשה לעיכול, רחוק ממוזר או גובל בחוסר הגיון, לא מזעזע, למרות שללא ספק יכל להיות כזה. הוא שיר שבפשטותו העלה רבדים עמוקים אנושיים-לא אנושיים. ב. עוד דבר, בחרת מלים בנאליות כשכל אחת כשלעצמה ויצרת משהו חדש, רחוק מלהיות קיטש, זהו הישג לא רגיל. ג. השיר רוטט, לוהט, חי. דווקא מתוך התהום המתגבר.. הודי למכאוביו.. אבק שוקע, אולי עכשיו אפשר לבקש את האור הרגוע בין שברי הענן נשפך הזוהר המבקש את הים שעזבתי מזמן שובי אלי בספינה לא נראית השיקי את הלב המבקש להפליג שובי אלי, שובי אלי לומד לגעת, לחולל סערה לעמוד מול חרבו של האור ייפתחו שערים בהיכלי תהילה ותשובי לנשוב, רוח גדולה ('אבק שוקע', מיכה שטרית) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מיוחד מאד, בתחילה לא הזדהתי עימו כלל בגלל ביטויים שלכתחילה נתפסו לי כבנאליים:דולק בעקבותי, ידעתי אותי, כלותי.. אך מה פתאום! בפעם השניה התאהבתי עד כלותי, נגע בתהום נפשי! שירך דולק בעקבותי: הכאב הצורב, צרימות שכאלה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מאד יפה מאד מזכיר לי שיר קאנטרי מוכר.. שיר קסום, מאד חריג לנוף ב"צורה". מאד אוורירי, פשוט כיפי. הכי אהבתי: "אני נדהם שאני ער איך מצטלל הראש", "הגיונות שמתהפכים", "שום זכר לא אשאיר". כל הכבוד על החריזה, השיר מובנה מאד יפה אני מקווה שתראה בעיר של חלומות, ותרקוד ריקוד מכושף. זה אפשרי... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים ביופיו, לא פחות ולא יותר איזה שיר.. אכן לוהט ובסיומו דומיה צורמת ומפתיעה. מזמן לא יצא לי להתקל בשיר עם סיומת שכזו.. את משלבת פיוטיות עם פשטות, וזה ממש כבש אותי. את מוליכה את הקורא בלהט, בדהירה, עד החוף. מאד אנושי, משובח. שיר על אומנות, על תהליך, על רוח. תודה, מאד נהנתי [ליצירה]
תגובות