הלילה שלי -
אלפי מחשבות,
מאות זכרונות,
עשרות רגעים
וכמה געגועים.
הלילה שלי -
שלושה כוכבים
ומעט אהובים,
חלומות נשגבים
ואחד אלוקים.
הלילה שלי -
אינסוף עתידים אפשריים
ותקופות שאבדו כאיים בודדים,
סימני שאלה, סימני קריאה
ואחד - אתה.
[ליצירה]
מחפש נחלים אבודים...
שתים עשרה שנה?
נתח נכבד וכבד של החיים.
וזו לדעתי כוונת המלים "היום כבר לא מתים מאהבה".
השאלה היא רק איך חיים בלעדיה.
את ההרהור הזה כתבתי מזמן מזמן.
מפרספקטיבה של כמה שנים, חיפושים מייאשים ולאחריהם נישואין וב"ה אמהות, אני לא כל כך מסכימה עם מה שכתבתי אז. עם המסר המיואש, המתוסכל, המוותר באיזשהו אופן.
ולדעתי, האהבה האמיתית, זו נטולת המניירות, הפשוטה והשגרתית, השלווה והבוטחת - עולה ביופיה, בטובה ובמתיקותה על זו האידיאלית או הראשונה.
אין על האמת.
גם באהבה.
ולך - מחפש הנחלים האבודים - אני מאחלת אהבה טובה. כזו שתאריך ימים בע"ה ותביא מזור לבור הגעגועים המפעם. אינני מכירה אותך ולא מתיימרת להכירך, אבל אם הכינוי שלך מרמז על המוטו שלך בחיים - החיפוש אחר האבוד, הייתי מציעה לך לחפש אחר הקיים, הנמצא והזמין, אשר דוקא הוא נוטה כל הזמן להיעלם מעיננו.
[ליצירה]
מצטרפת לכל קודמי
ששיבחו את היופי, הרגישות והפשטות שבקטע לעיל.
אוסיף רק שנגעה בי במיוחד האמירה, שאנשים אינם יודעים לזהות את הרגשות שלהם. אפילו שזה נאמר לכאורה ביחס לזרים המשקפים רגשות אלה, אני לוקחת את האמירה הזו לניכור הרגשי בעולמנו באופן הכללי, שבו לא אחת אנו כה מתקשים להתחבר לרגשותינו, בכל אשר הם משתקפים.
וכך, את שוב - במשפט אחד - גורמת לי לתהות ולהתרגש עד מאד.
תגובות