המקום שבו למדתי,
ספוג כעת דם.
החברים אינם.
הכל שומם.
דומם.
כיצד אחזור להלך,
במקום עקידת שמונה המזבחות?
חזקי פוקס
-
יליד תשמ"ב. רווק.
חבר מערכת במכון תורני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תגובה לעידו ב"ה א. הערה פרטית לתוכן הדברים: אם זכרוני אינו מטעני מילות הפייט הן "ש-די עשינו את שלנו תקיף עשה את שלך", ולא כמוזכר בדבריך. ב. לכללות הענין: יצירותי הדלות בתור טיוטות ללא תשומת לב ראויה וממילא פשוט שאינני מתבונן בהן לראות אלו מהן צריכות פירוש ואלו לא. אולי באמת לא הייתי צריך לשים את היצירה הזאת באתר מכיון שהיא באמת דורשת התבוננות על מנת להבין את כוונתי וייתכן שיש מקום לשקול להסירה. אין עיתותי ביד כרגע להתבונן בכל זה, ובלנ"ד בשבוע הבעל"ט אשקול את הדברים. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה זה עתה שוחחתי עם מישהו בטל' על הנושא של הסילוקים, והוא הזכיר לי שיש גם את "הסילוק דזולת" שחיבר רבי שלמה הבבלי "על הרי בשמים סוב ודמה לך דודי", שבכתבי יד איננו מוגדר כ"סילוק", אולם פליישר בספרו על היוצרות מגדיר אותו כך, בגלל שהוא מסמן סוף הרחבה פיוטית. (הערה חשובה - לא עיינתי בגוף הספר, אלא אני מסתמך על דברי הידיד.) [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה תמי היקרה, אני שמח מאוד שנהנית מהפרק. ומכיוון שאני משתדל לתאר את המציאות בצורה נאמנה, מובן מאליו "שבאמת יש מרכזניקים (וברשותך אוסיף - לאו דוקא מרכזניקים, אלא גברים מגוונים שונים) שמדברים בדיוק כך עם הדייטים שלהם..." [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה קוראים יקרים, כפי שהודעתי, לכבוד יום השנה לסדרה - פרק מיוחד. שיחות בין ההורים של הגיבורים הראשיים של הסדרה אודותם; ולמעריצות הקיטשיות - תקווה לרומנטיקה! ;) [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף - לענ"ד ניתן להסביר את הסיפור על מרן הרצי"ה זצ"ל בשני דרכים: א. הרב הקפיד על זה שבחורים מהישיבה לא יתחתנו עם הפסולות לכהונה, מכיוון שהוא באמת חש שהם כמו תלמידיו. הבחור שעבר על הציווי - נענש. ב. הרב ראה ברוה"ק, שהזיווג של הבחור לא יעלה יפה, ולכן ניסה למנוע זאת. הבחור שלא הקשיב - קיבל את התוצאה הצפויה. [ליצירה]
- [ליצירה] מענה לתגובות ב"ה מיכל - כשכתבתי את היצירות, זה לא היה בכוונה שהן תשלמנה אחת את רעותה - זה הגיג פרי מוחו של קופץ, בראותם אותן. לוגן - "עולם שפל" כוונתו שעולמנו הגשמי הוא שפל לעומת העולמות העליוניים הרוחניים. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, אני תמיד שמח לענות להערותיך, ולדון עמך בנושאים שאתה מעלה, אולם לצערי הרב מחמת סתימת לשונך לא זכיתי להבין למה אתה בדיוק מכווין. האם תוכל להרחיב מעט את הערתך? [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה תמי היקרה. מה פירוש השורה "למרות שגם הם מחפים אחד על השני"? "אז למה הלכתי ממך" - את יודעת את התשובה, אז למה המונולוג מסתיים בשאלה? [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מעין היקרה – אחד הדברים הכי קשים לסופר, הוא לנטוש את העצמיות, ולנסות לתת לדמויות חיים משלהם, ולשים בפיהם את המילים המתאימות לדמות ולמצב שנוצר. הבה נתבונן בדמות של אודליה, ובמפגש שלה עם שגית: אודליה היא בחורה, שהבעיה הכי קשה שלה, היא חוסר המחשבה שלה לפני שהמילים נפלטות מפיה. היא נפתחת יותר מידי מהר בפני בחורים, היא נותנת להם הרגשה לא נוחה ב"אינטימיות" שהיא יוצרת ביניהם, והיא אומרת כל אשר עולה על לבה, ללא תשומת-לב. אודליה נפגשת לארוחת צהריים עם חברה, שהיא חברה קרובה, אבל לא אחת שמדברים איתה בכל יום. אודליה הריחה שיש צרות בקשר הזוגי בין משה לשגית, אולם לא ידעה בדיוק במה דברים אמורים. שגית מפתיעה את אודליה, ומספרת לה שיש חוסר-אמון כל כך גדול בינה לבין בעלה, שהיא אפילו לא מספרת לו שהיא נוטלת גלולות למניעת הריון. אודליה המומה, ובתור אחת שלא חושבת על מה שיוצא מפיה – היא פולטת: "את חושבת על הליכה לרבנות?" לא בתור קביעה, שראוי להיעשות כן, אלא בתור שאלה. שגית משיבה בשלילה גמורה, בגלל שהיא לא רוצה לשאת עליה את התווית של גירושין, או כלשונה: "אני לא אהיה אחת מהגרושות האלה." אודליה מבינה, שאין כאן אמירה חיובית "אני רוצה להשאר בנישואין", אלא אמירה שלילית: "אני לא רוצה להיות גרושה". ומכיוון שכך – אודליה מחרפיה את הטון, ואומרת: "אני ממש לא מבינה אותך. הנישואים שלך לא טובים. נקודה. את רוצה להשאר בהם?!" אם אני הייתי המדבר במקום אודליה, ודאי שלא הייתי מייעץ בתור קביעה, לפנות להליך של גירושין, אולם הדמות של אודליה, במצב שנוצר, חושבת כך. האם אשים מחשבה אחרת בפה של אחת הדמויות האחרות, בתור נגדיות למחשבה זו? עוד לא החלטתי. האם אכתוב במפורש את היסוד הסאטירי בעצם הענין של הגלולות – שאמנם בגזרה החרד"לית מתייחסים לדבר בתור ייהרג ואל יעבור (עד כדי כך שספרה לי פעם משודכת, שבאולפנה שבה היא למדה, המורה העבירה בכיתה י' (!!!) לנערות שיעור על האיסור המוחלט להשתמש בגלולות למניעת הריון), אבל מרן רה"י שליט"א מתיר במקרים של עייפות האישה בגלל ילדים מרובים בזמן קצר – את השימוש. ואם שגית היתה מספרת לבעלה את האמת, הוא היה מקבל עבורה היתר? עוד לא החלטתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים יקרים ב"ה א. תודה רבה על התגובות האמוציונאליות לשיר. ב. השיר לא נכתב עלי, אלא על ידיד שסבל מאוד בזמן כתיבת השיר (ולצערי הרב גם סובל בימים אלה...) [ליצירה]
