"גַּם כִּי אִוָּרֵשׁ וַאֲהַלֵּךְ שְׁחוֹחַ,

וְהָיָה הַלֵּב לְמַשּׁוּאוֹת זָרִים -

הַאוּכַל לִבְגֹּד בָּךְ, הַאוּכַל לִשְׁכֹּחַ

חֶסֶד נְעוּרִים?"

                        (מתוך "כנרת" של רחל)

בַּחֲנוּת סְפָרִים קָרְאָה לִי גְּבֶרֶת כְּסוּפַת שֵׂעָר, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי:

"אֲדוֹנִי".   מַבָּט מְשׁוֹרֶרֶת רַךְ קָרַן לִי מַבָּטָהּ הַנָּעִים.

בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ הֶחֱזִיקָה אֶת סֵפֶר 'רָחֵל' הַגָּדוֹל בִּכְרִיכָה קָשָׁה, עָלֶיהָ מֻטְבָּעוֹת פָּנֶיהָ

שֶׁל הַמְּשׁוֹרֶרֶת, בְּשָׁחֹר.

הִצְבִּיעָה בְּאֶצְבַּע עֲדִינָה עַל הַמִּלָּה "לְמַשּׁוּאוֹת" בַּשִּׁיר "כִּנֶּרֶת"

וְשָׁאֲלָה אוֹתִי בְּקוֹל רֵעוּתִי: "מַהִי הַמִּלָּה הַזֹּאת?"

הִתְקָרַבְתִּי וְהִבַּטְתִּי וְהֵשַׁבְתִּי: "לְמַשּׂוּאוֹת.

 שֶׁנִּשָּׂאוֹת מַעְלָה".

אָמְרָה לִי - "תִּקְרָא שׁוּב".

בָּחַנְתִּי שׁוּב וְהֵשַׁבְתִּיהָ אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה: "לְמַשּׂוּאוֹת".

אָמְרָה לִי - "תִּקְרָא שׁוּב".

וְאָז הִבְחַנְתִּי בְּטָעוּתִי וְאָמַרְתִּי בְּחִיּוּךְ:

 "לְ מַ שּׁוּ אוֹ ת".

הִיא הִנְהֲנָה בְּחִיּוּךְ שֶׁהָיָה כִּמְחִיאַת כַּף לְתַלְמִיד שֶׁסּוֹף  סוֹף הִצְלִיחַ לִקְרֹא נָכוֹן

אֶת הַמִּלָּה, וְהוֹסִיפָה:

"אוּלַי הִיא גָּנְזָה פֹּה נְבוּאָה עַל הַשּׁוֹאָה, שֶׁבָּאָה לְעַמֵּנוּ

כַּמָּה שָׁנִים לְאַחַר שֶׁכָּתְבָה אֶת שִׁירָהּ?!"

הֵשַׁבְתִּיהָ:

"אֵינֶנִּי בָּקִי בִּיצִירָתָהּ. אַךְ מִמָּה שֶׁקָּרָאתִי נִרְאָה הָיָה שֶׁיּוּבָלִים, נְחַלִים, יַרְדֵּן עֲצַבִים זָרְמוּ מַלְּאוּ מַעֲמַקֶּיהָ, צוֹפָה מִתְבּוֹנֶנֶת בְּכִנֶּרֶת אֲהוּבָה מִשְּׁבִיל עִזִּים קָדוּם

בְּמִדְרוֹנוֹת פּוֹרִיָה,  יוֹשְׁבָה לִשְׂפַת אַדְווֹתֶיהָ בֵּין דֶּקֶל וְסוּף מְרַשְׁרְשִׁים בְּרוּחַ רוֹחֶפֶת עַל הַמַּיִם, לוֹטֶפֶת צֵל פָּנֶיהָ, לוֹחֶשֶׁת לָהּ קוֹל הֶמְיָתָם,

בְּשׂוֹרַת אַהֲבָה.

עַד נִתְמַלְּאָה לְיַמָּה מְלוּחָה, צוֹרֶבֶת, לוֹהֶטֶת, מְאַכֶּלֶת - יַמַּת מָוֶת, 

יוֹשֶׁבֶת חוֹפָהּ כּוֹתֶבֶת שִׁירֶיהָ בְּחוֹל מְלֻבָּן,

מַשּׁוּאוֹת חַיֶּיהָ בָּאֶצְבָּעוֹת חֲרוּכוּת,

עַד קָמָה בְּדִמְמַת מָוֶת מְזַעֲזַעַת, מְשַׁוַּעַת

זוֹעֶקֶת לִשְׁמֵי מָוֶת קְפוּאִים

וּקְפוּאָה פָּסְעָה

לְתוֹכָהּ."

יִתָּכֵן, אַתְחִיל לִקְרֹא מֵחָדָשׁ בְּשִׁירֶיהָ.