בממלכה הקסומה שלך, גיבור,

קראת לי נסיכה.

בעולמך אתה גיבור ורוד.

מאמין כי העולם לרגליך. העולם-ממלכתך.

מקיצה אני למול הים הגדול, שמניע גליו אלייך, למול חלונך,

המפרץ, השמש, החול הלבן לכבודך פרוש ומוכן.

גיבור ורוד.

אפילו בוקר אחד כשהעולם רעד, הוא נרגע למילותייך ומגע ידך.

כמה כח יש בך.

ריחפת גבוה?

תחזור.

זוכר?

גיבור אפור.

בממלכה אחרת. ממלכה ישנה ,היית אפור, ממש לא גיבור.

משם ברחת. ואני ידעתי אותך . פחדן.

אחרי הסתלקותך כאבתי תקופה. חסרת ביטחון, נטולת אמונה.

גיבור שחור.

באמצע העולם, בארמונך הורוד על שפת הים,

שמרת עליי,דאגת כל כך.

הרגשתי כי גם ינסה העולם כולו לא יוכל לפגוע בי כשאני איתך.

הרגשתי הכי מוגנת. נסיכה.

ורק ממך, רק ממך, גיבור שלי, פחדתי. פחדתי נורא.