זה נפל עלינו
כמו רעם ביום בהיר
כול כך נמאס לנסות
נמאס להעביר
אין לי כוח תפסיקו להעיר!

בוכה יותר מכולם
אחרי שתיקה ארוכה
הבכי שובר את השתיקה
נכשלתי שוב
אבל הבכי לא מרפה
לא איכפת לי מהמבטים שלכם
זה אני וזהו זה

אחרי שעה ארוכה הכרית רטובה
מרגישה הקלה אבל לא שלימה
אני צריכה להשלים
אני משננת במרץ
אדם חי ומת,זה דרך הטבע
אבל הכאב
הכאב לא מרפה

זה שקר! מה איתי?! אני חושבת
אין לי כלים,הנסיון קשה!
הבכי חוזר שוטף את מחשבותי
הדמעות מתאספות על הלחי הורודה
אך לי לא איכפת
אני רק בוהה בתקרה
משננת מהר לפני שאשכח
"אני רוצה להתגבר
         רק צריך עתיד טוב יותר!"