בַּלַּילָה בַּמִּטָּה
מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה
מָצָאתִי תַּ´ֹשָעָה הֲכִי טוֹבָה
קוֹרֶצֶת לִי
לְהִתְרַוֵּחַ בְּחֵיקָהּ.
הִפְקַדְתִּי אֶת גּוּפִי הָרַךְ
בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ
וְהִיא נָשְׂאָה אוֹתִי
לִמְחוֹזוֹתֶיהָ.
בַּלַּילָה הַצִּפּוֹר
פּוֹרֶשֶׁת לְקִנָּהּ
הֶחָתוּל לְגֻמָּתוֹ
הַקִּפּוֹד לַמְּחִלָּה
וּבַשָּׁמַיִם
מְחַיֶּכֶת הַלְּבָנָה
וּמְסַפֶּרֶת לְכֻלָּם
עַל הַשָּׁעָה הֲכִי טוֹבָה.