האם את עוד זוכרת איך היית יושבת, מחרישה , מצפה, רגלייך תחתייך בצניפה, ואני הייתי אלייך בא על רקע של מנגינה, ורקדתי לפנייך, והייתי מביט בפנייך, והאור, השקט והאושר העמידו תמיד את התורן? ולמה אני נזכר בכך עכשיו?- כי מסתכל עלייך ולא מאמין שזו את ! 07/02/03 © אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel