נכתב ב: 18.1.2003 עין מביטה בחיוך שקרי, על זקן מתמוטט, יהודי.. רגליים לבנות וקלות, סוחבות אותו לסוף שלא נודע.. ידיים לבנות שבורות, מחזיקות את נכדיו, בתמונה.. שד מהלך ברחובות הצרים, הקירות צועקים, בוכים.. שד מפחיד מטיל אימה, על ילדים שרק עכשיו, איבדו אימם.. נהרות רבים וארוכים נוספו, בזמן שיהודים צדיקים נספו.. נהרות רבים וארוכים נוספו, בזמן שתינוקות את אביהם איבדו.. נהרות רבים וארוכים נוספו, בזמן שמחנות השמדה נוסדו.. נהרות רבים וארוכים נוספו, בזמן שיהודים בשורות עמדו.. כל אלה ורבים נהרות זועפים, שכולם, מדם יהודי עשויים.. וכך אירופה ממשיכה וזוחלת, וכך אירופה ממשיכה ומגדלת, נהרות דמים אינסופיים.. נהרות שעם הזמן, יהיו ימיים.. יהודים חושבים על דרך לחיות, למרות שנשמות אחיהם, מביטים בלהבות.. נאצים עם חיוך של ניצחון, על היד השטנית, סמל אדום.. ועוד זקן צועד ממשיך לשרוד, כשבליבו, מתנגן בשקט המנון.. ועוד נער מברך על החודש, נאצי רואה, למשרפות עונש.. הילד הזה, מוות של קודש! ועוד זקן צורח, לא את הספרים.. ועשן סובב סביב ההרים.. בלב מצפה שתעבור כבר הרעה, שתבוא מן השמיים, תגיע ישועה.. קברים עם שמות עלומים, הם יישבו בקבר, נחים לעולמים.. וכך עוברים ימים שלמים, וגרמנים רוצחים ללא רחמים.. אין טיפת אנושות, אינם רחומים.. וכך אנשים רבים, מאבדים חיים..