לכתוב אהבה.
זמן לו היה לי, יותר מדקות
לא הייתי מניחה עטי.
ספריות אהבה שלמות
היו מוקמות,
מתמלאות
ספרי ציפיה,
דפים, ערימות,
ספרי תשוקה
ומדפים עמוסים
של- שתיקה.
יעל הרמתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש יפהפיה על נושא אהוב ובינלאומי אהבתי, כל מילה, כל אמצעי אמנותי ואת הנושא [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים היי יעל אהבתי מאוד את שירך הזכיר לי שיר שנקרא עד כלות הנשימה והרשי לי לתת לך אותו כתגובה ל שירך המקסים לכתוב אהבה עד כלות הנשימה אילו יכולתי להיות רגש האהבה הייתי אל סף דלתך מגיעה את הלב שבגופי בליבך מניחה עד שהיה הולם בחוזקה את פנייך בגוון אדמדם מסמיקה והייתי האהבה שתשכון בגופך בתוגתך עד כלות הנשימה . ינואר 2001 כל הזכויות שמורות לעינת [ליצירה]
- [ליצירה] זאת היא שהולכת שם ולא אני, קוראים לה מור. שם מיוחד, מצלצל כזה. שם שמי ששומע לא שוכח, אף פעם לא היתה איתה בכיתה עוד מור והיו צריכים לקרוא לה כמו לי, נועה ב, או סתם נועה הגבוהה. חסרי יצירתיות ההורים שלי, לקרוא לי בשם הכי נפוץ במדינה.... והתלתלים שלה, כאלה, גולשים ויפים. כמה טוב היא נראית כשהיא מסדרת אותם, לא כמו שיער הקרשים שלי שכל מה שאפשר לעשות איתו הוא ללכת פזור. כמה הייתי רוצה להיות כמוה, מחפשת את המטרות שלי, לא מפחדת לנסות, לא מפחדת ליפול, אפילו אם לא כולם מסביב אוהבים את זה. תמיד רגועה, לא צועקת, לא שוכחת את מי שמסביב, חיה חיים של משמעות. גם אם לא תמיד ברורה, אבל שם! מחפשת באמת את האחד לבנות איתו בית של ממש, לא אי של אי ודאות בו גם אני וגם הוא לא יודעים לאן זה יתקדם, אבל בינתים טוב לנו ביחד. אז נשארים. בלי להתמסד, בלי להתחייב... אני רואה אותה, בתלתלים, בחיפושים, בחלומותשהי בונה לעצמה, לא מנסה להגשים חלומות של אחרים, לא מפחדת לנסות. ושואלת אותו, יגאל (בהברה הנכונה), חושב שמתאים לי לכתוב סיפורים?... [ליצירה]
תגובות