למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה ומדע בכתובת:

http://toraumada.blogspot.co.il/2015/01/Shemot-does-jew-build-pyramids.html

לפרשת שמות
האם בני ישראל בנו את הפירמידות?
בפרשתנו אנו קוראים על כך שפרעה העביד את בני ישראל בפרך. בוודאי רוב האנשים,  מציירים  בדימיונם את בני ישראל בונים מיבנים גדולים, את הפירמידות. ע"פ הכתוב,  בני ישראל עבדו בבנייה, בחומר ובלבנים (שמות א, יד), אך האם בני ישראל בנו את הפירמידות במצרים ? על כך נעסוק במאמר זה.
בפרשתנו נאמר: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם, וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א, יא). מה הן ערי מסכנות?
יש שפירשו שהכוונה לערים שיש בהם מחסנים (אוצרים) גדולים (תרגום אונקלוס, רשב"ם, אב"ע, רס"ג, רלב"ג) ויש שפירשו שהכוונה לערים בצורות, וכן תרגום השבעים תרגם  "ערי מסכנות"-  ערים בצורות (ראה גם מלכים א, ט יט). והעניין קרוב, שמדרך העולם שבערים בצורות מתקינים אוצרות ; וכן פירש רש"י "את פיתם ואת רעמסס – שלא היו ראויות מתחילה לכך, ועשאום חזקות ובצורות לאוצר" (שם). שימוש מקובל לערי המסכנות מתואר בדברי הימים ב (לב, כח): "וּמִסְכְּנוֹת לִתְבוּאַת דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר...".
מה הן הפירמידות?
כיום החוקרים סבורים כי הפירמידות במצרים שימשו כמבני קבורה אדירים, המעוצבות לפי תפיסות דתיות, המבוססות על פולחן השמש והכוכבים. הפירמידות נבנו על גדתו המערבית של הנילוס; המצרים האמינו ש"ממלכת המתים" משתרעת במערב, במקום שבו שוקעת השמש במימי היאור (הנילוס). המצרים הקדמונים אף השאירו למלכים שנקברו בפירמידה, את כל החפצים אליהם היו רגילים: בגדי המלוכה, תכשיטים והאוצרות שלהם.
כיום נהוג למנות בתחומי מצרים בין 80 ל-110 פירמידות מוכרות. הנודעות ביותר הן הפירמידות בגיזה, הנמצאת 20 ק"מ דְּרוֹם-מַעֲרָב ממרכז קהיר, שהגדולה שבהן, אשר נבנתה ע"י חופו בן סנפרו, התפרסמה כאחת משבעת פלאי תבל.שטח בסיסה יותר מ-40,000 מ"ר, גובהה 147 מ´, ואורך צלעה 223 מ´. היא בנויה מאבני חול שכל אחת מהן שוקלת 15-25 טון. בפנים הפירמידה מצויים מסדרונות, המוליכים לכמה חדרים, ביניהם: "חדר המלכה" וחדר הקבורה של המלך.
יוסף בן-מתתיהו37-100)  לספירה) בספרו "קדמוניות היהודים" ,משייך את בניית הפירמידות לבני ישראל. בתיאור השעבוד הוא כותב: "והיו מתישים את כוח בני גזענו בבניין הפירמידות, עד שנעשו מומחים באומנויות שונות ולמודי עמל" (ספר שני, עמ’ 204-203).

ברם, הארכיאולוגים טוענים, שבניית הפירמידות המצריות, החלה מהשושלת השלישית (2700-2600 לפנה"ס), כ-1500 שנה לפני התקופה של שעבוד בני ישראל במצרים; כשבני ישראל הגיעו למצרים, הפירמידות כבר היו בנויות.

כאמור,  בתורה כלל לא מוזכרות הפירמידות. התורה מספרת שבני ישראל בנו "ערי מסכנות"-  מחסנים גדולים או ערים מבוצרות, בפיתום ורעמסס, ואילו הפירמידות לא שימשו כמחסנים אלא כמבני קבורה.  כמו כן, ע"פ הידוע לנו כיום, העיר פיתום היא כנראה העיר "טאניס" הקדומה, ורעמסס מזוהה עם העיר קנטיר או פלוסיום. באף אחת מהערים הנ"ל לא נמצאו פירמידות. לכן אין דעת הארכיאולוגים הנ"ל סותרת דבר מהמסופר בתורה, אלא רק חולקת על הפרשנות של  יוסף בן מתתיהו הנ"ל. א"כ, הקביעה שבני ישראל לא בנו את הפירמידות, לא מתנגשת כלל עם המסופר בתורה.
עד כאן פירשנו, ע"פ הפירוש המקובל ל"ערי המסכנות" ולזיהויים של פיתום ורעמסס. ברם, יש הסבורים שבני ישראל בנו את הפירמידות, על סמך הטיעונים ו/או הפרשנויות הבאות:
1.      "ערי מסכנות" (שמות א, יא) – הכוונה ל"ערי מסכנות לפרעה". גופת המלך היא האוצר שלשמו נבנו הערים. בכתבי אוגרית "סכנ" פירושו מצבה (גינזברג, כתבי אוגרית, עמ´ 130-132). "אולי על דרך זו ניתן להסביר גם ערי מסכנות, דהיינו ערי מצבה ואז כוונת הכתוב לפירמידות (גנור, מי היו הפניקים, מ"א תשל"ה, עמ´ 57).
2.      שמם של "ערי המסכנות" הם פתום [במצרית: "בית אתום (=ראש האלים)"],  ורעמסס [במצרית: "רע (=אל השמש) הוליד אותו"]. במצרית נקראו הפירמידות: "פיראמאוס", שם המזכיר את פיתום ורעמסס. "ארץ רעמסס" היא ארץ הפירמידות, במדבר המערבי. המצרים ראו במערב את ארץ המתים, לכן הם ייעדו את המדבר המערבי לקברים.
3.      לגבי הטענה שבניית הפירמידות קדמה לתקופה של שעבוד בני ישראל במצרים, טוענים כנגד: לוח הזמנים המשמש את חוקרי המזרח הקדום משובש, ומכאן נובעת אי-ההתאמה הן עם האמור בתנ"ך והן עם הממצאים בשטח. הסיבה שלוח-זמנים זה מקובל על הכל היא משום שהוא מבוסס על חישובים אסטרונומיים, ומכיוון שארכיאולוגים והיסטוריונים אינם מתמצאים באסטרונומיה לא נותר להם אלא לקבל את התאריכים בעיניים עצומות. לכן אפשר להתאים את הלוח המצרי לנאמר בתנ"ך, ע"י קיזוז מאות שנים מתאריכים מסויימים. (להרחבה על פרשנות זו, ראה מאמרם של דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, "התנ´´ך והארכיאולוגיה – מסורת מול מדע" באתר "דעת" http://www.daat.ac.il/daat/Tanach/maamarim/hatanach1-2.htm)