ומאורות מעומעמים

ניצוצות של קדושה נובעים

וממקומות חשוכים

להבות מבעירים

דביקות באור העצום שלנו

כי זה בעצם אנחנו

אין אנו עם של חול

אין אנו עם של שכול

מלאים אנו שמחה גדולה

שיכים אנחנו לגאולה השלימה

 

יודעים אנו את המשברים הגדולים

חווים את נסי הדור בעינים אלוקיות

אך לא שוכחים לראות כי גם במקום חשוך וקר

מלא גסות גשמיות ועביות

ישנו אור קטן שלא נגמר

אור של קדושה והתעלות

רצון עז להתעוררות

לשוב למקור, לאמת, לפנים

פך שמן זה שייך לכהן הגדול

שבכל אחד מאיתנו

בכל אחד מעמנו

אין אפשרות לברוח מכך

רק לאהוב בלב שלם

והקירבה תיווצר

ועם עולם יעלה על ראש

את יעודו המלא והשלם

ואור חדש יאיר עלינו

בבנינה השלם של עירנו