הנחש והתפוח

בתוך גן העדן היא התהלכה,

יפה כלבנה,

תמימה בתמימות מסוכנת,

היא היתה כה נהדרת,

לידה היה אדם שלה,

ביחד חיו בחדווה,

אבל הקנאה היא איומה,

דומה הנה לשנאה,

כי על עץ התפוחים,

חיי לו נחש מגעיל,

ותכנן לו בראשו המפלצתי,

איך הוא אותה יפיל,

את היפה בעיר,

והמסכנה לא ידעה,

מה טוב ומה רע,

ולא הבינה מה עוללה,

פקחה את עיניה,

והנה היא ערומה על מיטתה,

ולא זכרה מי זה בא אל קירבה?!

וזה היה הנחש האיום,

נתן לה תפוח מעץ הדעת,

כדי שתשתכר,

שכחה,

ובעצב היא ואדם עבדו וחיו,

נולדו להם ילדים,

ואז כיסתה את עצמה בעלים

של תאנה,

והנחש ארור הוא מכול חיה ובהמה,

ככה גם נאמר בתורה,

והנחש תפוח רקוב,

בשיר של הנחש והתפוח