מתוך ראי
שתי בבואות
צעקה שנפלטת
כבר מתחיל לכאוב לי
הראש.
על המיטה
שתי נפשות
סרבולים של חלקי גוף,
כבר מתחיל לכאוב לי
משהו אחר.
זה רץ כמו סרט...
נדודי שינה
אחד עשר חודשים
שנשברים כמו רסיסי זכוכית
כבר לא ניתן לאחד.
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך? איך פיספסתי אותך? אין לך מושג עד כמה הזדהתי עם השיר. ועכשיו אתפנה לשירייך האחרים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד.... ואני בטוחה שיש עוד הרבה אנשים בעולם חשים כך.... עבר מספיק זמן מיצירה זו וכולי תקווה שהיום יש לצידך....... [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מוצלחת ביותר אם כי דרוק שאקרא זאת שוב שכן...... כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] ..... מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] *** מילה אחת אשר תספיק- מדהים. כתיבתך יפה...נהנת לקרוא את יצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי לומר... שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי. אהבתי נטע. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם.. מסכימה עם אלה שהגיבו אכן יפה, מעלה אסיצואציה של בגידה, כך כך עצוב.... מקוהה שהסוף האמיתי אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של דימויים,במקומך הייתי מאריכה את השיר. [ליצירה]
תגובות