מנשנשת לי אשכול קטנטן של ענבים ירוקים מתוקים (לא נורא, אני אומרת לעצמי, קצת ויטמינים, חוץ מזה אומרים שאכילת פירות מונעת ב 32% את מחלת הסרטן) כן מנחמת את עצמי בכל מיני תירוצים, חלקם טיפשיים חלקם פחות, ואז עוד אשכול והנה אני כבר שוכחת את ההבטחה שאני צריכה לשמור ולא לזלול ובטח ובטח שלא סוכרים ויותר מזה לא בשמונה בערב אוף "מתי תיגמר הדיאטה ?" העצב נשפך מול עיניי אני כמעט משלימה עם העובדה שכל חיי אצטרך לעשות דיאטות על מנת שאוכל ללבוש כל מה שאני רוצה, את האשכול הענבים השלישי סיימתי אפילו כבר הכנסתי אפרשזיף, כן, ולא תאמינו גם קצת גרעינים אבל ממש קצת ככה בשביל הטעם(שאח"כ אני לא אוכל בכמויות)כן המשך לתירוצים ואז אני מחליטה לשתות נס שיעצור לי קצת את התיאבון הגדול הזה ובאמת כך, משקיעה עד הסוף מחממת את החלב ולוגמת באיטיות מהנס החם ולוחשת לעצמי שבפעם הבאה זה לא יקרה! ומנחמת את עצמי שבעוד שעה וחצי אולי אצא להליכה ואשרוף קצת קלוריות.,