[ליצירה]
את לא לבד ויש בך פינה,
העמיקי מעט היא בתוך הנשמה.
שירך כה גלוי, מבשר על הכל ולכל קורא,
להזדהות מחייב גם ולא ירצה.
תקווה זה טוב, אך אינה מרפאה לכך דרושה,
דחיפה, עשייה.
שירך נהדר, וכולם כאן בוכים כבר אין לי, מושג למי אף מנגבים.
על אהבה כיתבי ולו אפלטונית, וכך נחשוב:
זו גברת, ברונית!!!
מהאוהד את שירתך: חיים
[ליצירה]
איזה יופי של שיר ממש מהנה לקרוא!
אבל ההבטחות הו ההבטחות גם את שלי אני עוד זוכר.
ואתה יודע מה: המזל שאישתי שכחה אותן!
אחרת עוד היום ובעוד מאה שנה לא אזכה לממשן.
תזהר מהן...
שיר נפלא בחיי שנהנתי למרות התוספת.
תודה:
חיים
תגובות