בשער תשוקותייך פרפרים סביבותייך- בלי הפוגה את מחכה ליונק הדבש בדמותי, כמובן. אבוא עדיך מאי-פה ובלכתי אשאירך באפיסת כוחות ורק צליל אנחה רכה וידך הצנוחה, ורק זיכרון שלא ימחה על פרפר שלגם מצופך, ילוו את המשך פריחתך עד למפגש הבא עם יונקך. 15/12/02 © אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel