[ליצירה]
ציור מקסים!
אני הק' הייתי מעדיף "לאור הירח",
אבל איך שנראה לך (כמובן).
אהבתי את יחסי המרחקים בין העצמים השונים בתמונה. מעניין לראות עוד ציורים שלך!
[ליצירה]
כמה אנשים. פחות אחד, ועוד אחד, ו.. הופ!
נשארת לבד.
כמה אנשים, ודמיינו איך מרגיש מי שהפך כוכב בין לילה ונותק ברגע מכל הסביבה האנושית המוכרת לו, ואין לו נפש קרובה, רק כמה תאבי בצע שמסתובבים סביבו כמו דבורים סביב המלכה.
[ליצירה]
מצתרף לילד לירי.
הסמל שעל העט, כמו גם הוריאציה שלו על קסת הדיו, הם למיטב ידיעתי סמל שמוצאו מהמזרח הרחוק שמביע את הרעיון שבכל אור יש נקודת חושך ובכל חושך נקודת אור.
כך היוצר שהוא אנושי (=טוב) מצייר דרקון תוקפני (=רע) ואפילו יוצר אותו כי לדרקון יש קיום ממשי.
והרי יומר לא יוצר סתם (אם הוא יוצר אמיתי) הוא יוצר מתוכו, כך שהדרקון קיים למעשה בתוך היוצר, הרע קיים בטוב, ולעומת זאת הדרקון נוצר ע"י הטוב כך שחייב להתקיים גם בו משהו טוב, ולכן הסמל (ולא, לא איכפת לי אם התכוונת לזה P: )
ולכן הדרקון היה קיים גם קודם בתת מודע של היוצר...
ואם מישהו קיבל כאב ראש מהתגובה שלי גם לו מגיע כזה P:
[ליצירה]
בס"ד
אכן עלי להתנצל בפניכם על כמה פרטים שכנראה היו צריכים להתפרסם: השיר נכתב בפורום סדנת הכתיבה והרעיון של הילד העיוור הוא של מנחת הסדנא. קוראים לו יבגני על שם יבגני אוניגין באמת, אלה היו ההנחיות בסדנא. אתם מוזמנים לבקר בסדנא, זה די נחמד לדעתי.
הרעיון של העיוור שרואה יותר גם כן לא מקורי אלא שייך לר' נחמן מברסלב כמו שאמרה רביעית.
[ליצירה]
בס"ד
איזה צבא מכוער. לדעתי אם יבטלו את חובת השירות דווקא בצבא ויאפשרו לאנשים להחליט אם הם הולכים לצבא או למסגרת אחרת של שירות למדינה הצבא יהיה חייב לשפר את היחס לחיילים כדי שיהיו חיילים...
תגובות