"אין  לי אף אחד שיאהב אותי"

הוא  הבין.

ב  2:42 בלילה המשפט אחז את כולו.

הוא לא היה אובדני או היסטרי אבל הוא צדק לחלוטין.

לא היתה כעקרון סיבה מיוחדת לכך,

הוא היה טיפוס מתחשב , מקשיב ואכפתי,

לפעמים מעט מרוכז בעצמו אבל מי לא.

אולי זה היה רק מקרה.

הוא גדל קצת שונה - לא חריג אבל תמיד מבחוץ.

מעולם לא הבין אנשים גם אנים שאהב .

"אין לי אף אחד שואהב אותי " הוא ידע, כיבה את האור
וניסה לישון.

האמצע