קשה לי, לראות,
איך בכל זה, יש...
איך יש כאן,
פרץ של דברים.
קשה לראות את הפה,
שותת כך
אל הנייר.
במקום,
אני רואה את דוד
שוטף עצמו,
תחת עץ זית.
אומר תהלה.
[ליצירה]
ונערות לא ישטפוה - כבר הרבה זמן יש לי את השורה
נָשְׂאוּ נְעָרוֹת קוֹלָם; יִשְׂאוּ נְעָרוֹת בכים
ואני יודע שזה שווה שיר שיצא מזה.
מרגע שהראש כבר מצליח להתנתק מכל ה"אהבה" לאותה תינוקת-סופר-אקסית הכל נראה אחרת.
יפה מאוד..