מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב עם חריזה יפה. שיר עצוב. יש בו מן המציאות, וזה הופך אותו לעוד יותר עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מאד וכתוב יפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! אילו מן תיאורים מקסימים! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה מאד, הרווחים מוסיפים המון. התחושה מוכרת. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר נפלא! כמה כח יש בו! רק תואילי בטובך להגדיל מעט את הכתב? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... אהבתי מאד. מעניין. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מעולה, חריזה נעימה שכזו... והאוניברסליות של הצחוק, אם אפשר לנסח את זה ככה. נפלא =] [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. הלילה היה אשר היה- הלילה שלכם. כנראה היום, כבר לא היה היום שלכם. מכל המילים והשתיקות לא השגתם דבר, אבל אולי בכל-זאת השגתם את הלילה, השגתם הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נהדר... וואו! שיר מקסים מתחילתו עד סופו! [ליצירה]
תגובות