אני פוסעת חרש
שומעת פצפוצי עלים כמלים
תחת רגלי,
יודעת-
הללו פרחו-
כדי למות,
ומאושרה-
כי בטוחה שרק פסיעתי
הזו, הנ"ל,
היא חלק ממטרת העל-
לחיות.
להפיץ את האור .
-
עם הפרשי ההוה בין אתמול ומחר, אני מנסה,
וחלק מהמטרה היא לנסות , כי הדרך היא חלק מהמטרה...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך עצוב. חבל שזה מה שאת רואה בדתים כי ישבהם (בנו, בי) הרבה מעבר. מטרת חודש ארגון היתה לא להפיץ את התורה לאחרים, שהרי כל אחד מוצא את התורה כולה- בעצמו, בליבו. כמו שאת מחפשת, ואני בטוחה שתמצאי. דווקא אלה שתיארת בקטע הם היו ועודם מושא פעולותינו ותקוותנו. אליהם נשאנו עיניים, בתקווה שיבינו, שהאור הוא בהם. שיפנימו אותו ויהיה בהם האור. וכשהאור הוא בנו- לא צריך "להפיץ אותו בצורה טכנית, אלא ניתן לראות אותו יוצא מלבבות האנשים המאמינים ונכנס ללבבות אלה שעודם מחפשים את האור. מקווה שהובן. אני. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה יפה! הסוף יפה, בלתי צפוי בעליל, ואי לכך מפתיע, והמסר- יפה ביותר. פשוט אין מילים.... אני. [ליצירה]
- [ליצירה] מצד אחד את צודקת, אופיטימית, אבל מצד שני--- לא הזכרתי בשום מקום ביצירה שהיא שמה לב לפספוס הזה בכלל. כך שהיא לא שמה לב למה שהיא הפסידה.... אז זה פספוס גרידא. אולי לא כ"כ הבעתי את זה ביצירה, אבל אני אוהבת להכניס מסרים בין השורות... נחמד היה לקרוא את התגובה, אני. [ליצירה]
