לאחותי הבכורה ברוח
שנתנה לי את הכוח
לכתוב במדי צבא
שיר אהבה לאהובה
אחזתי בספר שירה.
אדומה היא כריכתו
ואדומה היא השקיעה
מוזר...
אינני מנסה לקרוא
שקיעה.
פתחתי את ספר השירה
חפשתי בו מילים
אשר ישירו לי אמת
לבנה שאוכל ללחוש
אך מה שמצאתי
היו שאלות לתשובות
שאני כבר יודע
מה יש בנו שחסר לנו?
קורא ספר שירה
בעל כריכה אדומה.
תנומה רגועה של רוח
סוחפת מחשבותי אלייך
חזי שואג אל ראשך
הניחי אותו עליו
אצבעותי תרות אחר גופך
בכדי לנגן עליו כפסנתר
לאחוז בך ולהאחז
לנשום אותך ולהתנשם
להיות איתך
כמו ספר שירה
בעל שקיעה אדומה...
מוצב צה"לי אי שם בצפון
תגובות