כמו חמנית
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם אני רואה טוב.. אז זה לא באמת על רקע האופק אלא תמונה נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] זה בהחלט על רקע האופק. זה נראה כמו הדבקה על תמונה כי ככה זה כשמצלמים עם פלש. [ליצירה]
- [ליצירה] ווואו אני לא מבינה כלום בצילום אבל זה מ-ה-מ-ם בעייני! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קצר: זו הגרסה החזותית לשיר שלי - כמו חמנית. תמי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ומקורי. הניגוד בין הפלסטיות המדוקדקת של החמניה לבין האפלה האמורפית שמאחוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, מדהים. האמת, לי לא כ"כ מתאים עליסה בארץ בראשית, ואלרגיה לחתולים כשאני על סף דמעות, אבל זה חלק מהקסם שבכתיבה שלך. לו אני עורכת בצורה, כי אז הייתי מציבה קישור לדף היוצר שלך בעמוד הבית. זה לא בסדר שצריך להתאמץ בשביל התענוג. נ.ב. לא הצלחתי למצוא סיבה מספקת למילה "שטום", אני מתירה לעצמי להניח בעזות שזו טעות הקלדה. האם אני טועה? אם כן, אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם החוקים נוקשים, וזהו האתגר: להצליח להכניס את התוכן הרצוי בתוך המגבלות. הייקו הוא הצד הקיצוני בעניין, אך באופן כללי אני מאמינה בגבולות ביצירה. הרבה פעמים, כשאני מתלבטת בכתיבת שיר, אני מחליטה לא לזרום עם המילים אלא להכריח את עצמי לחריזה, למשל. ודווקא אז,בגלל שאני נאלצת לחשוב יותר, אני מצליחה למצוא את המילים הנכונות יותר עבור השיר. ומעניין שההייקו צמח בתרבות היפנית האמונה על סדר ומשמעת, ואילו הישראלים, ברובם, מעדיפים שירה נטולת כללים ומסגרת. (מוסיפה קישור לתרגיל מעניין) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת בהיר מדי (או שזה המחשב שלי? הדבר שנראה כמו פמוט נבלע בדבר הלבן מאחורה שנראה כמו כורסא) וחוץ מזה - תמונה טובה עם תאורה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי רק בשביל להגיב על זה.. נפתח במובן מאליו: מצמרר, וכתוב נהדר. הדסיות אופיינית עם ניחוח אלתרמני. ונעבור לשלב השולי והקטנוני: נדמה שאת מוסיפה דימויים פשוט כי נראה לך שהם צריכים להיות שם. "מהרוח המייללת כמו עשן [עשן] בין הקרשים שהתרככו." זה "מובן מאליו" שלא יכול להיות שיר שואה בלי המילה עשן - אבל הדימוי כאן לא מתאים, מיותר ומבלבל. גם ההדגשה "מתים כמוני" - לא נצרכת. הרמיזות חזקות מספיק, הרבה יותר מהבוטות. (חיפשתי למצוא את השורות שתפסו אותי. התשובה היתה - הכל חוץ מהנ"ל.ובעיקר הבית הראשון והשביעי. ) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, חוץ מהבית האחרון. זה מפריע קצת שאת חוזרת פעמיים על המילה דם. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר כל כך.. לפני שלוש שנים היתה הפעם הראשונה שבכיתי תשעה בב על החורבן. פתאום הבנתי מה זו גלות. מה זה חורבן. מה זה ריחוק, מה הם כיסופים. כתיבה שקטה וכואבת. [ליצירה]
- [ליצירה] ווואו! מצטערת, אבל אין לי משהו אחר להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו באמת הותרת אותי בלי מילים. שתי הפסקאות האחרונות, והשורה האחרונה.. וזהו. מהמם, במובן המלא של המילה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. האם כל חיתוכי השורות נחוצים? לדעתי ניתן לוותר על הרבה מהם ולהאריך את השורות. [ליצירה]
- [ליצירה] שורה שניה - הכוונה ל"ללא קול", נכון? ואני מסכימה עם אילה - ההתחלה ממש טובה, מעבירה מעולה את הלבטים והתחושות של האם, וכך גם האמצע וההמשך - אבל הסיום לא כל כך. [ליצירה]
תגובות