[ליצירה]
וואו!
הקומפוזיציה של זה נותנת נקודת מבט מעניינת ממש.
כשראיתי את זה היתה לי הרגשה של החול בידיים ממש...
הדבר שהכי נתן לי הרגשה של עומק בתמונה זה הרגליים למעלה.
רק דבר אחד- לא כ"כ הבנתי את השם, למרות ההסבר שנתת.
[ליצירה]
כשהייתי בגן הייתי מהרודפים, והילד הנרדף דווקא לא היה כל כך חנון. סתם בריון מגודל בלי חברים, שלמרות שהיה הכי גדול בגן, לא יכל לעמוד מול עשרה ילדים היפראקטיביים.
[ליצירה]
ערוגה- חלק בלתי נפרד מהתמונה זה השם שלה.
כל הרעיון זה שאם היא היתה קוראת לזה סלון זה היה סלון. אבל היא החליטה לקרוא לזה 'בית כנסת' וזה חלק מהייחוד של היצירה. זה מוסיף לה משהו.
קחי לדוגמא את הסידרה של סתיו- היא יכלה לקרוא לה 'משפך', 'ברז של אמבטיה', וכל שאר הדברים שמצולמים, אבל בשם שהיא נתנה לזה היא בעצם הכפילה את הערך של היצירה.
אותו דבר כאן.
[ליצירה]
וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?)
מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה.
באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה.
מחול, בהערכה...
[ליצירה]
לא יודעת מה איתכם. אני ממש אהבתי. ישר לאהודות.
והכותרת- השילוב המקסים הזה בין הכותרת לנערה (או שרק שזה רק בראש שלי ובעצם זה בחור?) הרוחנית במקצת, שמנגנת בגיטרה שירי נשמה. אצלי זה יצר תחושה חמימה. הזכיר לי את האווירה המיוחדת שיש באולפנה.
קבלי ח"ח!
תגובות