בהשקת כוסות
פס אדום ודק נכרך סביבנו
מהדק את נשיקותייך לנשיקותיי
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה רבה. ליאורה, לא בכוונה :) [ליצירה]
- [ליצירה] צמא לתגובות. בינתיים אצא לשחק טניס. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אותו הקטע (והרעיון), בשיר. כך אפשר לחסוך. מילים הן רק סמלים המכוונת למקור חיים, מנוסה מבהילה. מילים הן רק סמלים הבעת הרגש זעם, תסכול, אהבה. אהבה. אל אונות העיון מתעלת השמיעה חיבור למה ש"היה". מילים, למרות שהן "רק" מילים הן תמצית החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! היא עוד בחיים!! [ליצירה]
- [ליצירה] *** [ליצירה]
- [ליצירה] **** [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר? כמשהו אישי, או שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] רמז! גבירותי ורבותיי. רמז. [ליצירה]
- [ליצירה] והלכו שניהם הילד והילדה ידיים שלובות קופצים מעל מהמורות. לאן ילכו השניים העתיד זאת צופן הרחק הרחק למקום בו איש לא מזדקן ויישארו ילד ילדה מאותו הסיפור שאיש לא קרא. [ליצירה]
- [ליצירה] יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם. אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה. מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב). יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה). אשמח להמשך... [ליצירה]
תגובות