לעיתים כבה הנר כשמישהו נושף בגפרור שהדליק אותו
הודיה -
-
אוהבת לחולל בכרמים, או גם סתם על רצפת פרקט או על דף נייר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אשרי המדליק כמה יפה כמה נכון כמה עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אמירה כ"כ יהודית...אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה... חזק מאד. השורש שלנו, צריך לשמור עליו חי, אם יפגעו בו זה עלול להמית אותנו. [ליצירה]
- [ליצירה] קולע. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אז אולי כדאי לקרוא לזה "ערבוּת להבות"? כי אולי הגפרור לא מאושר שהנר כבה, כמו ב"אשרי הגפרור" של חנה סנש נדמה לי? אהבתי. לשמור על הגחלת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשש!!!!! כמה פשטות וכמה עומק!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון וכמו שהלך רוח כתב\ה אנחנו באמת חייבים להוכיר לאנשים שעוזרים לנו ומשיבים לנו את החיים לקחתי לתצומת ליביץ [ליצירה]
- [ליצירה] נושא מעניין לדיון... אני מסכימה עם מה שכתבת, באמת כשעסוקים כל כך ב"לתפוס" את הרגע, פשוט מפספסים אותו. ויש גם את העניין של חוסר התמודדות עם המתרחש במציאות כשמתחבאים מאחורי העדשה. ובכל זאת, לפעמים תמונה שווה יותר מאלף מילים. נושא מעניין לדיון, בכל אופן. [ליצירה]
- [ליצירה] סופסוף קראתי [ליצירה]
- [ליצירה] די נו! לא התכוונתי לשלוח את הכותרת של הקודם, סתם לחצתי אנטר וזה מה שיצא, אז הקודם זה הכותרת לעכשיו: יופי, בגלל שלא הבאת לי לקרוא את סיפורך (ואנא בלי תירוצים) ניגשתי למלאכה בעצמי, והריני נפעמת: ראשית, אני פשוט נהנת הנאה עצומה לקרוא את מה שאת כותבת, זה פשוט כיף. קולח, זורם, מובן אבל מתוחכם, עם מסר שהוא לא רק: "ועכשיו ילדים, תתייחסו יפה לילד הדחוי בכיתה" ותמיד משאיר מקום להרהר עמוקות על המדובר. שנית, נראה לי שיכלת הכתיבה שלך הולכת ומשתדרגת ומשתבחת עם הזמן, לא רק התוכן אלא גם האופן שבו את בוחרת לעצב את העלילה והתמונות בסיפור (למשל איך ששתי תמונות שונות של שני מצבים הולכות ומתמזגות אחת בשניה, וכו וכו) אז תודה רבה לך, שאת מאפשרת לי להנות מכל זה, זו זכות, באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אבל הרבה שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה- תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב. גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס... [ליצירה]
- [ליצירה] ציניות ספרותית לא נבהלתי בסוף, סתם צחקתי. לדעתי כל הקטע המתמטי והמחושב מאוד הוסיף ותרם לסיפור, והוא מה שמייחד אותו ונותן לגיטימציה לסוף שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי הרבה מה להגיד לך, חוץ מזה שהייתי רוצה להחזיק לך את היד כל פעם שנגמר לך האוויר... אם תמשיכי להחזיק באמת שלך (ולא תמיד צריך להלחם על זה) מספיק זמן, היא תישאר כזו. את מציירת את העולם כל כך שחור, אבל מתי קמת בפעם ההאחרונה מוקדם בבוקר, נשמת את האוויר הטרי ושמעת איזה שיר טוב בגלגל"צ? האמת שלך מתחברת לטוב, לטוהר, לתום- יש את כל הדברים האלה בעולם הזה, יש לאמת שלך מקום. אני מאמינה שאם זה כ"כ חשוב לך את תמצאי את הדברים האלה... שיהיה לך המון טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] "זה מורכב" יש לי חברה שתמיד אוהבת להגיד: "זה מורכב" אבל כנראב שזו גם חלק מהבעיה שלנו, שאנחנו לא לגמרי מסוגלים להחליט ולשים את הנקודות במקום שצריך. אני ממש מסכימה וחושבת שיש מקום רב להעלות את הנושא ולהתדיין עליו- תודה על הארתך. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] *** בד"כ אנל'א נוהגת להסכים עם אנשים אחרים באופן מוצהר אבל דגון צודק בכל אמירותיו. ממש הוציא לי ת'מילים מהפה. וגם רציתי להגיד תודה, כי ממש לא בכוונה גרמת לי מאוד לחייך בדיוק בקטע של עצבות, ואין דבר גדול מזה בשבילי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין, לראות יד אוחזת עיפרון- לכל אדם יש אחיזה טיפה שונה, אחת כזו ששיכת רק לו... זה מין דיוקן עצמי דרך הידיים. אהבתי. [ליצירה]
תגובות