אתמול בלילה,

 בעודי מסדרת את חפציי האישיים

תהיתי,

האם החיים כה עוצמתיים

או שמא,

אלו רק מילות השירים

שמעצימים את חווית חיינו.

האם נוף ילדותך,

שבילי הליכותייך,

וריח השלכת שבחוץ

כה משמעותיים

או שמא ,

רק הזיכרון שנשאר עמך

מפריח בך את התחושה הטובה.

האם החמימות שחשת,

הרגשת הקרבה,

ההקרבה

היו כה גדולים

או שמא,

זהו רק דמיונך

שמאפשר לך לראות את חייך

כפי שרצית שייראו.

האם צחוקך המתגלגל,

מאור פניך,

ולהבת עיניך,

היו מציאותיים

או שמא

חלום.

ואולי בעצם,

חייתי את מרב חיי,

כהגזמה,

ותו לא? ---