לפעמים.. אני יכולה להיות איתך רק כשאני לבד.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "חש את רקמות הדעת"- זו תחושת חורף מובהקת. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים, רק צרמו לי קצת המילים הלועזיות בתוך העברית המתנגנת שלך [ליצירה]
- [ליצירה] יש ביצירה הזו משהו מעין פעולת בני עקיבא.. מטאפורה פשוטה ומסר בכפית. מצד שני, כנראה שאשקיע עכשיו כמה שניות למחשבה על הרעיון, אז אולי זה עובד. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ועוצמתי [ליצירה]
- [ליצירה] איפה ישנם עוד אנשים כמו אבא..תודה על התזכורת. [ליצירה]
- [ליצירה] הסוף עושה עוול לשורות הנפלאות מעליו ("לא אשיב יום בשקר מעשה", "הינומה מפוכחת", כמה יפה!). "בתוך כל שאר ישראל" זו שורה צורמת מעט לטעמי, אולי בגלל שזה ביטוי שגור, לעוס. ושתי השורות האחרונות חסרות את העוצמה בה התחלת. [ליצירה]
תגובות