אז ראיתי אותך שוב
כל פעם אני תוהה מחדש מי ולמה
ואיך אני כשזה ככה
בתוך מעגל גדול של ידיים
הכל נצבע בחום כהה. חום של בוץ. של אדמה. ואני באמת לא מבינה למה השמיים כ"כ יפים, איך מתפזרים העננים. למה חסר לאנשים. איך אפשר באמת לטעום ולהרגיש ולדעת
וכשאני רואה אותך שוב
אני יודעת שאני עדיין בדרך
לא מפסיקה ליפול
והשמיים נסגרים מעלי
את מה שעברתי, שוב לא אוכל לחזור
תותים. אדומים וכחולים וסגולים
גדולים, בסלסילה
