כשהייתי קטן יותר
ולכולם היו כינויים
שקיבלו בטקס מטומטם
עידית הייתה "פיצית"
ירון היה "בולדוג"
ורק אני נהייתי "תוספתן".
גיל גבעוני
-
סמנטיקה. כוח המילה, בעיקר זו הכתובה, המתפרשת, הנקלטת, המועבדת. לעיתים רק מרגשת.
חדירה אינטלקטואלית.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בגשם לא תולים כביסה - בגשם תולים תקוות. אני לא זוכר מי אמר את זה, וזה נורא ואיום מצידי. עוד משוררת בית :) שמח מאוד שלא כולם נרתעים מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, וזה כזה ספר מטומטם :( מי יתן וכל חייה תקרא רם אורן. [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל כל כך מעניין. תמנע מהמובן מאליו והברור, מהקלישאה והבנאליות. אפשר לשפצר את זה לאמירה קצת יותר חזקה מאשר הנכונות לטעות. 3 במשפטם הראשונים היו נהדרים, אולי אפשר להרכיב מהם שיר חדש. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת סבלימנל והצל שזה ככה. חבל להפוך את זה למשהו זול, כשיש יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] שלם מאוד. טוב לי לקרוא שירים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ליאורה - מיהרתי להתבלבל משום מה. חס ושם - היא לא התאבדה (בניגוד באמת, לוורג'י, בפי החבר'ה) היא חיה לה עד גיל 56 ומתה, משאירה אחריה כלום לאף אחד, שכן משפחתה וחבריה מתו לפניה (כך אומרים ההיסטוריונים). בודדה וערירית חיה ומתה. מותה היה ממחלה פיזית, ולא נפשית. אתקן מיד את הכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מודה שאני לא קורא יותר מדי מהאנשים שכותבים פה, אבל יש לי תחושת קרבה מטופשת לכתבייך, אז... נו אתה יודע, אל תהיה מציקן שכזה. מכל השיר, רק הבית הראשון עושה לי "אוף, נכון". אני לכל היותר אומן כותרות. לכתוב ממש - קשה לי. בכל הקשור לאושר אני לא מזדהה בכלל, אבל לגבי סתמיות מסויימת - כן. לחלוטין. תרגיש טוב ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אמריקאי מבחינתי, אבל בהחלט אורבני מאוד. כמעט אנטי-פולקי במידה מסויימת, ובהחלט מעניין יותר משיר נוסטלגיה רגיל. שאפו. [ליצירה]
- [ליצירה] יהיה אכפת לך אם אני אכתוב משהו שעלה לי בעקבות השיר הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מאוד. כל הכבוד - אני אוהב שירי קאצ' קטנים. בכלל, אני אדם של שירים קטנים. [ליצירה]
תגובות